רקע:
מטרת המסע: להרחיב ולהעמיק קשרים על מנת לטייב את עבודת העמותה מול גורמים ברפובליקה הצ'כית.
התקיימו מפגשים בפורמטים שונים: פגישות אישיות, הרצאות וביקורי שטח.
אני רוצה להודות לכל האנשים שיצרו את ההזדמנויות לקשרים שנוצרו.
להלן הרשמים שלי מהמפגשים השונים.
המסמך מייצג את ההתרשמות הבלתי אמצעית שלי: חוויות, אוירה פעולות המשך.
ההבנה של השיחות עם האנשים, כמובן, על אחריותי.
צריך להדגיש שהפעילויות של קיבוץ שריד הן פותחי דלתות מרשימים ביותר:
- החוברת שאנו מחלקים בדפוס ובעותק אלקטרוני: השורשים של קיבוץ שריד בכתב ובתמונות, והתוכניות קדימה. נכתב בכישרון רב על ידי לורי ספיר. חברת קיבוץ שריד.
- הארכיון של חנן רוזן ז"ל שעולה לאוויר אט אט בניצוחה של נילי רמות. חברת קיבוץ שריד.
אני מרגיש שללא שתי הפעילויות הללו הייתי מתקבל בהרבה פחות התלהבות.
יכול להיות שחלק מהפגישות היו מסתכמות בפגישה אחת ואחרונה.
מהלך הביקור:
יום שלישי 03 מאי 2022
בבוקר הייתה אמורה להתקיים פגישה עם Eva Ruferova.
- המטרה: הקמת "משהו" להנצחת אביה.
ביתו של השגריר הצ'כי שהלך לעולמו בטרם עת. אווה משמשת כסגנית נשיא לשיווק של המוזיאון הלאומי בפראג. הקישור והדחיפה לפגישה הייתה על ידי דניאלה ואודי גזית. חברים קרובים מאוד של השגריר ובני משפחתו. הכוונה להקים "משהו" לזכרו של השגריר שהיה ידיד אמת לישראל (שמעתי על כך מכמה גורמים כאן) אווה לא מעוניינת בשלב זה עקב ניסיונות ההחלמה שלה מאובדנו של אביה.
הפגישה לא התקיימה עקב מחלה בלתי צפויה.
"כפיצוי" קיבלתי כרטיס חינם למוזיאון. מודה, אני לא איש של מוזיאונים…אך הסיור שם עשה עלי רושם עז: היסטוריה, אמנות, זואולוגיה, מינרלים וכמובן עדויות על חשיבות הקשרים הייחודים של יהודים במרקם הצ'כי, והרבה נושאים נוספים שלא הצלחתי להקיף.
השארתי לאווה את החוברת של קיבוץ שריד ואת הספר שלי באנגלית.
פעולות המשך:
- שיחת זום עימה כדי לדון ברעיונות השונים להנצחת אביה.
הרצאה ב – Cervo Institut
- המטרה: מיצוב העמותה כגורם רב ערך לקשרים עתידיים דרך שיתופי פעולה.
כמובן, שהמיצוב האישי שלי כיועץ אסטרטגי הינו בר ערך כאן.
ההרצאה עסקה ביכולות ההתמודדות של פירמות עסקיות בתנאי אי -וודאות. עשתה שימוש רחב בספר שלי: מאניגמה לפרדיגמה.
ההרצאה תואמה דרך תומס פויאר. סגן נשיא ליחסים בינלאומיים של המכון. פויאר משמש כיום כיועץ לביטחון לאומי לראש ממשלת הרפובליקה הצ'כית. מוגדר כאדם מרכזי בחיים הפוליטיים כאן.
פגישה מקדימה עם Jiri Ciseslar המשמש כדירקטור לקשרים בינלאומיים. חולק משרד עם פויאר.
הנהלת המכון יודעת זעזועים בהרכב ממלאי התפקידים האקדמיים.
בשיחה נידונו נושאים שונים לשיתופי פעולה עם העמותה ועימי. שמע על ההרצאה שהייתה בנובמבר 2021.
ההרצאה לאחר מכן הייתה לתלמידי MBA ותארים שניים בתחומי ממשל ופוליטיקה. ההרצאה הייתה בחלקה לאנשים באופן פיזי ובחלקה דרך האינטרנט.
פעולות המשך:
- ניסיון לגבש מספר נושאי ליבה לפעילויות משותפות. ייעשה מול Jiri Ciseslar.
יום רביעי 04 מאי 2022
פגישה עם השגרירה הישראלית Anna Azari
המטרה: פגישת הכרות לסימון כיווני פעולה משותפים עתידיים.
הפגישה תואמה ישירות מול העוזרת האישית שלה. העוזרת האישית יודעת עברית טוב. עבדה כאן גם בעבר בגלגולים שונים. קל לראות שיש חשיבות עליונה לפתח קשר עם כל אדם אשר נפגשים עימו: כולם מכירים את כולם במעגלים קרובים והאימפקט הוא גדול יותר כאשר מתעניינים באדם שמאחורי התפקיד.
השגרירה נכנסה לנעלים גדולות של קודמה. מכיוון ששירתה כשגרירה במספר מדינות במזרח אירופה השפות הסלאביות שגורות על לשונה. מסוגלת לתת הרצאה מן הכתב בשפה הצ'כית!
המפגש התעכב בעשרות דקות עקב פגישה קודמת של השגרירה. מי יוצאת בחיוך רחב?…Linda Stucbartova. לינדה הינה אקזקיוטיב דירקטור בלשכת המסחר צ'כיה-ישראל. עימה אני אמור להיפגש בשעה הקרובה בבית קפה ממול לשגרירות.
החיוך הרחב הצביע על כך שהם דיברו ביניהן על הציפיות שלהן מהמפגש עימי.
השגרירה פרסה לפני את התוכניות שלה מתוך ניסיון שלי לראות איך אנו משתלבים. בעיניה, השיתוף עם לינדה בתחומים של העצמת נשים, עסקים וכלכלה יכולה להיות מרחב משותף. השגרירה לקחה את התפקיד בצ'כיה מתוך סקרנות עצומה לקשר המיוחד בין יהודים, צ'כיה וישראל. ביקרה כבר בברסלב ונפגשה עם מיודעינו קרל קאנה. נוצרי המקיים קהילה ייחודית בעירו. שמעה ממני את הסיפור של הקשר שלו לישראל דרך השריפה בהרי הכרמל. התנדבות לשיקום היער באופן עצמאי מול קק"ל ישראל. סיפור גדול המעיד על היחס ליהדות וישראל.
הרחבנו בנושאים שונים. אופי השיחה מאפיין אותה ואותי (…) קפיצה מנושא לנושא באופן אינטואיטיבי כדי לאמוד על טיבו של האדם מולה ולחפש מישורי פעולה.
קיבלה את החוברת של קיבוץ שריד כדי לתת לה הבנה של המוטיוואציה של קיבוץ שריד ואת ספרי בעברית. היא לא קוראת…מעדיפה פודקאסטים…
פעולות המשך:
- אני אשתף אותה במעשינו וברעיונות המתהווים כדי לראות אפיקי פעולה אפשריים.
פגישה עם Linda Stucbartova
המטרה: הכרות אישית כדי לחפש כיווני פעולה משותפים
את הקישור נתנה לי דגמר שפירא לנג מלשכת המסחר ישראל-צ'כיה.
לינדה היא אישה חכמה, לבבית וחמה.
שיחה ארוכה על פועלה. הרקע שלה. הרקע שלי. הרקע של העמותה. הרקע של קיבוץ שריד. מאוד מחוברת לישראל. יודעת. מכירה. מקור בלתי רגיל לקשרים עם: אנשים, מוסדות אקדמיים, עסקים, תעשייה.
גם כאן: קפצנו מנושא לנושא כדי להרחיב את רעיונות שיש לכל אחד מאיתנו לגבי כרי שיתוף פעולה עתידיים.
היא מאוד מאמינה בהעצמה נשית ושואלת מה ניתן לעשות ביחד. וזאת לדעת: חופשת לידה בצ'כיה היא אפשרית עד שלוש שנים!
דבר זה מקשה על נשים להשתלב במעגל העבודה ובחוסר אמון של מעסיקים לגבי אופק תעסוקתי של נשים רווקות כנשואות. נדרש כאן מהלך חינוכי משני הצדדים ולכך לינדה מקדישה את עיקר תשומת ליבה. הדהוד של שיחה זו שמעתי גם מהשגרירה.
פעולות המשך:
- המשך הרב שיח עם לינדה כדי לבדוק כיווני פעולה משותפים.
הרצאה בבית ספר תיכון לאודר.
המטרה: פיתוח קשרים בין תרבותיים וחינוכיים עם צעירים יהודיים.
כאשר לינדה שמעה שאני עושה הרצאה במכון סרבו, שאלה מה בדבר הרצאה לבית הספר התיכון לאודר.
ארגנה את ההרצאה אישה חייכנית ואופטימית: Gafna Vanova, The Deputy-Director for Judaism Studies Lauder Schools. גפנא ולינדה נכחו במשך כל ההרצאה שנוהלה כשיחה. נכחו למעלה מארבעים שגדשו את החדר עד אפס מקום.
ההרצאה נסבה על "חינוך בעידן האי-וודאות". חומרים נלקחו מעולם התוכן של ביזנס, פוליטיקה, אבחון מציאות וקבלת החלטות. כל זה שימש כרקע להסברת התופעה של מייסדי קיבוץ שריד: אנשים בגילאים של מקבלי ההרצאה שלקחו צעד אחד גדול לעולם הלא נודע. הכנסנו גם קצת חומרים של יחסי צ'כיה-ישראל.
הצ'כים הם ביישנים (כך הכינה אותי לינדה…) ונזקקתי בחומרים לביקוע גרעיני כדי לקיים עימם אינטראקציה. וכך היה…
פעולות המשך:
גפנא ביקשה שכל אימת שאני מגיע לפראג, אודיע לה כדי שתוכל לארגן שיחה עם הצוות האקדמי ועם הסטודנטים. גם כאן יש מקום להעביר את משנתינו: איך אפשר לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח.
יום חמישי 05 מאי 2022
Sion Center, Hradec Kralove
המטרה: הכרות עם דניס ופועלו. המלצה חמה מאוד של הצמד דניאלה ואודי גזית.
ביקור במרכז Sion. בבעלותו של אדם מיוחד במינו: Denis Doksansky. את הכישור נתנו לי דניאלה ואודי גזית.
דניס ניסה לחקור את קורס הטייס בצ'כיה שהתקיים בזמן מלחמת העצמאות וגילה למגינת לבו שאין מידע. כאילו (או לא…) הכל הוסתר. חקר ויצר טקס רב רושם בהשתתפות המדריכים הצ'כים וחלק מהטייסים הישראלים. אבא של אודי היה בקורס זה. אודי ייצג אותו ועל כך יש תיעוד מרגש בספרו של אודי.
Denis תורם הרבה מאוד מזמנו, מרצו ומיטב כספו כדי להשפיע על קובעי המדיניות הצ'כים בנוגע לישראל: פרלמנט, דרגי ממשל, עסקים וכיו"ב. בעל רשת קשרים מסועפת בצ'כיה וישראל. אדם מרובה עיסוקים. הוא בעל רשת בתי ספר: גן, בית ספר יסודי, תיכון (מעל 1,000 ילדים).
מרכז Sion הוא השם של בתי הספר. אדם נוצרי שלמד תיאולוגיה ומנסה להגשים עקרונות חינוכיים שאני חשבתי שאבדו מן העולם. מרגש ביותר לראות את רמת ההשקעה בעיצוב, תכנים, ציוד ומבנים שהכול כדי להשאיר אימפקט את החברה הסובבת דרך חינוך. הכל צבוע בצבעים משובבי נפש, ריפוד רצפתי בצבעים תואמים הבולם זעזועים ובעלי יכולות אקוסטיות. מלא פינות רביצה וכורסאות שלא מביישות אף מתחם היי-טק. Denis לא מסכים להזמין קייטרינג לילדים. קיים מטבח של המקום כדי להבטיח שאיכות המזון תואמת את צרכי הילדים. יש מה ללמוד. ניכר שהוא משקיע מחשבה ומעשה ללא כוונת רווח…
האנשים כולם מחייכים כל הזמן: אנשי צוות לוגיסטי, מורים וילדים. הקשר הבלתי אמצעי של Denis לכולם ואליו מכולם הינו מרגש ביותר. כן, נכון התאהבתי. בעבר אמרו לי שהצ'כים אינם יצירתיים ויש להם מה ללמוד מהישראלים. נו, טוב. ביקור אצל דניס יקנה לנו מידה רבה של צניעות.
דניס לקח אותנו (Jiri חוקר מאוניברסיטת ברנו, חבר קרוב של שריד ושל ד"ר אלי אשכנזי, ומגיע הרבה לישראל. עוד סיפור של הקשר בין יהדות, צ'כיה וישראל) לשדה התעופה ששם חנכו את הטייסים הישראלים. שם דניס וחבריו הנציחו את שמם של כל הטייסים שלמדו שם. שדה התעופה משמש כיום כמרכז לפסטיבלים וכשדה תעופה צבאי לשעת חירום.
הביקור ערך כחמש שעות ודנו בנושאים רבים: חינוך, השפעה סביבתית, יהדות, צ'כיה, פוליטיקה מקומית וכיו"ב. בזווית העין אני קולט כמה ארגזים של היין של סגל לקידוש….
פעולות המשך:
- לעשות סמינרים לתלמידי תיכון, סגל ההוראה (50-60) בנושאים המשיקים לתחומי העניין שלהם ושל יכולותינו.
- הביע את רצונו להגיע לטקס של הענקת נשיאות כבוד לאברהם הרשלום.
יום חמישי 05 מאי 2022
משרד החוץ הצ'כי –
Special Envoy for Holocaust, Interfaith Dialogue and Freedom of Religion
Robert Rehak
המטרה: התייעצות לגבי קידום העמותה.
רוברט חבר ותיק שלי. מאז הביקור ביוני 2021 אנו שומרים על קשר רציף.
רוברט כתב את הספר על "הקשר המסתורי" בין היהדות, צ'כיה וישראל. ביולי בשנה שעברה הזמנתי אותו להרצאה , בנושא זה, בשגרירות הצ'כית בתל אביב.
פגישה חמה. פגישת המשך. נתן לי הרבה חומר למחשבה לעמותה. מציע להתמקד בשני נושאים בשלב ראשון:
- הוספה של הרבה חברים חדשים מקהל היעד של צ'כים החיים בישראל. ישמשו כקהל יעד של הדור הבא לעבודת העמותה.
- ביסוס רקע אידאולוגי לעבודת העמותה על ידי תרגום הספר שלו לעברית. מכיוון שלא קיבל שכר על הספר (כולל צוות החוקרות שעבדו עימו) יהיה קל יותר לקבל תרומות. לא מדובר בספר בעל פוטנציאל הכנסה. ספר שיחולק ללא תמורה או בעלות סמלית בלבד לכל מי שיש לו עניין בנושא. רוברט רואה בכך מצווה גדולה.
הציע להוסיף פרק על חיי משפחתו של דן פרופר – אם יאות לתרום. רוברט יטפל בכך מולו.
הציע שאדבר על כך בשיחתי הבאה במיניסטריון החוץ עם השליח המיוחד לצ'כים החיים בניכר. ראו בהמשך.
סיפר שרחל אלון הציעה לו להפיק את הספר בישראל. מעבר להצעה הנושא לא התקדם. הביע את רצונו שהספר יקבל טיפול מקצועי ברמה עליונה.
הוא חושב שעיסוק בספרים של פויאר (ביוגרפיה של מסאריק) לדעת רוברט הספר כתוב בעיקר לעיניים צ'כיות וז'נטובסקי (הביוגרפיה של ואצלב האבל), הם לא לטיפול מיידי. לדידו, אילו ספרים טובים וחשובים אך הם מיועדים להוצאות ספרים רגילות. אנו לא נוכל לקבל מימון לכך כי מדובר בספרים למטרות רווח. ועל כן, אינו צריך להיות בליבת העיסוק שלנו בקרוב.
במהלך הפגישה נכנסה Vera Jerabkova המשמשת כ – Director of Diplomatic Academy.
לאחר שיחה קצרה ביקשה שאציע לה רשימה של נושאים שתוכל לבדוק את מידת הרלוונטיות שלהם עבור הקאדטים. מדובר בהשקעה לזמן ארוך מבחינתנו.
בנוסף הוא ניסה להפגיש ביני לבין המחליפה של קטרינה. דיבר עימה ארוכות. הסביר לה מי אני ומה מהות העמותה. היא לא יכלה להתפנות לפגישה בהתראה כה קצרה, אך סיכמנו ביחד מתי אצור עימה קשר. חשוב שהיא יודעת על קיום העמותה וקיומי…
פעולות המשך:
- רוברט מתכנן להגיע בקיץ לישראל עם משפחתו. יתארח בקיבוץ שריד ו"ישלם" בהרצאה על הקשר המסתורי. בעברית. כל חברי העמותה וידידה יוזמנו.
- ייתן את המקורות הגרפיים של הספר כדי להכין ספר ברמה זהה באיכותה לספר באנגלית.
- אני אבדוק במקורותיי איך ניתן להוציא ספר ברמה הגבוהה הנדרשת: תרגום, הפקה, הוצאה לאור ומימון.
- כמובן שהספר יוצא לאור בשמה של העמותה על שמה המלא: ראו לוגו למעלה.
משרד החוץ הצ'כי –
Special Envoy for The Czech Expatriate Community and Expatriate Affairs.
Jiri Kratky.
המטרה: מציאת גורמי מימון לפעילויות העמותה
את הפגישה יזמה קלארה מהשגרירות בישראל. בשיחות קודמות אמרה לי (יחד עם קטרינה) כי התקציבים בשנים הקרובות יהיו זעומים עקב הקורונה והמלחמה באוקראינה.
המקור הגדול האפשרי הינו אצל השליח המיוחד, ירי.
היה לי חשוב לבנות עימו מערכת אישית של סיוע הדדי כדי שנוכל לסייע ולהסתייע.
הפגישה שהתארכה, לא כצפוי. ביקש את חוות דעתי בקשת של נושאים הקשורים למאבקים רעיוניים שיש לו במיניסטריון ובפרלמנט. הפגישה הייתה בעלת אופן "ליניארי" – נושא, נושא דבור על אופניו…
Jiri למד משפטים בצרפת ודובר שפות רבות. עובדות אלה נותנת לו נקודות השקפה מעניינות על נושאים ברומו של עולם: גלובליזציה, הקשר של צ'כים החיים בחו"ל ובמידת תרומתם הייחודית למדינה הצ'כית, הון אנושי והון חברתי בחיי המדינה: בחוץ ובפנים, זכויות הצבעה של צ'כים החיים בחו"ל: כן/לא: יתרונות/חסרונות/סיבות.
הצעתי לו עזרה בחשיבה משותפת בנושא כחלק מניסיוני בעבודה מול חברות בעולם. נראה מעוניין.
ההערכות כמה צ'כים חיים בישראל נעות בין אלפים רבים לבין 50,000 אלף. ההערכה של ירי מתבססת על חידושי דרכונים, זרימת כסף בין צ'כיה לישראל ומקורות שונים.
חלק מהמורשת (האנטי) קומוניסטית היא לא להתערב בחיי הפרט ועל כן אין חובה או צורך להירשם בשגרירות. כך זה בכול דבר בחיים הציבוריים בצ'כיה. כולל נושא הקורונה.
פעולות המשך ומימון:
- הספר של רוברט – נראה פרויקט ישים. יש להכין לו מבנה עלויות ולהגיש דרך השגרירות. עלי להדגיש שאם יהיה מימון נוסף (אפילו מינימלי…) זה יכול עזור. מראה רצינות.
- בית הספר הצ'כי – ניתן לבקש מימון לבית הספר (כמו שנעשה) ולספרי לימוד.
- פעילויות – לצ'כים החיים בישראל.
- פעילויות שיווקיות של ירי יחד עימנו דרך הזום לקהל היעד. לעורר ולעודד צורך על מנת להקים מסגרות שישרתו את הצ'כים החיים בישראל.
הכול מותנה בכך שנמצא אנשים שהם חלק מקהל היעד שייקח זאת על עצמו.
סיפרתי שיש לנו כעת בעיה בכך אבל ננסה למצוא אנשים שייקחו זאת על עצמם.
פגישה הם ראש העיר וסגנו של עיריית Klatovy
המטרה: הקמת ברית ערים תאומות עם קיבוץ שריד.
נשען על כך שמשפחת ברומל (אחד המייסדים של קיבוץ שריד) החזיקה בתחילת המאה ה – 20 3 מפעלים: טקסטיל, כימיה ומנסרה לעצים. למעשה המשפחה החזיקה את הכלכלה של העיר. העיר הייתה בת 20 אלף תושבים ונשארה בגודל הזה.
עקב התארכות הפגישה עם השליח המיוחד איחרתי בשעה. הגענו (עם דניאל, חבר צ'כי קרוב שהכין את הפגישה. לדניאל יש חברת תיירות של צ'כים נוצרים לישראל. לפני הקורונה היה מוציא כארבעים וחמש נסיעות לישראל!) שלוש דקות לפני סיום הפגישה… אספתי את דניאל מהחווה שלו (סיפור מיוחד). דניאל הציע לוותר. אמרתי לו: רק 3 דקות כדי לזרוע את הזרעים לעתיד…
הגענו, שני גברים גבוהי קומה לבושים בחליפות עם שולחן ערוך קיבלו את פנינו.
ראש העיר לא דובר אנגלית כלל (חיזק לי את המחשבה לתרגם את הספר של קיבוץ שריד לאנגלית) קיבל תרגום אינטליגנטי וזריז מסגנו. סגן ראש העיר הינו כלכלן בהכשרתו ועסק בניהול לא מעט שנים. דבר זה עזר לנו מאוד לפתח עימו את השיחה.
ראש העיר הקדיש למעלה משלושים דקות למפגש. הסגן עוד כעשרים דקות.
מתברר, שיש יהודי מהעיר שכתב ספר על חיי היהודים בעיירה. בית העלמין מפותח ושמור. כנ"ל בית הכנסת. אין כמעט יהודים בעיירה כיום. והעיריה משקיעה כספים רבים בכך. עוד סימן לקשרים הנסתרים.
הם ביקשו שנבוא ונתארח אצלם למעלה מיומיים כדי להראות לנו את המעשים שלהם בנושא.
היוזמה של גדעון ברומל (בן המייסד שהגיע מהעיירה) שאסע לנסות למצוא כאן הזדמנות לברית אחים תאומות נראית כאילו "הוזמנה" על ידם! מדהים.
שאלו על האפשרות שמנהל הקבוץ יגיע לטקס החתימה. אני חושב שאם ניתן יהיה, גדעון צריך להיות נוכח.
עיר אירופאית קטנה וחמודה עם מרכז מאוד אופייני לערים באירופה.
באזור היה מרכז יהודי שוקק והם מאוד רוצים להראות לנו אותו.
לטענתם, ליהודים במקום היה חלק מרכזי בפיתוח העיר ושימשו כגשר בין הצ'כים והגרמנים שחיו במקום.
לאחר המלחמה, העיירה נותרה ללא יהודים (…) והגרמנים גורשו. לעיירה אבדו יכולות רבות.
בדבריהם היה נראה שהם חיים את התקופה ההיא. מדהים.
ביקור בחווה של דניאל
המטרה: הנאה: להנות מזוג המקיים אורח-חיים אוטרקי עם שני ילדיהם.
דניאל חבר קרוב.
קינחתי בביקור חוזר בחווה של דניאל: אשתו ושני ילדיהם הקטנים (קריירה שנייה של שניהם…) החיים ב"משק סגור": מתקיימים אך ורק ממה שהם מגדלים. קונים רק חשמל ודלק. אנשים פשוטים במובן הטוב של המילה החיים חיים מלאים של עונות השנה. לילדים יש אחריות על גידולים שונים ובעלי חיים ובעלי כנף. אנשים חייכנים הנהנים ממה שהם יודעים להפיק מהטבע.
דניאל סיפר לי שלמחרת הוא מארגן למען עשרות רבות של ילדים פסטיבל לגו: כל קבוצת ילדים צריכים לתכנן ולהגיש לאישור את התכניות לרשויות רגולטוריות את התכניות. אם מקבלים אישור, ניגשים לבנות הכל בלגו. בנוסף, הוא מביא מלט וחומרי בנייה כדי ללמדם להשתמש בהם לחיים עצמם. והכול בהתנדבות מלאה של צוות של כ- 50 איש.
אין חדשנות בצ'כיה…כבר אמרנו….רק יש "לגרד את הצבע על הטמבון"… כן, יש לנו הרבה מה ללמוד.
אמנון דנציג
שבת 07 מאי 2022