מאור פרסאי-ברניב, בן 49, נשוי + 3.
בן שריד, וחבר קיבוץ משנת 1998.
כיום מנהל כספים בקיבוץ יזרעאל, ובעבר שימשתי מנהל עסקי בשריד.
חבר בהנהלה העסקית של האגש"ח ויו"ר קרן המילואים שלו. בעבר הייתי חבר ועדת החינוך החברתי בשריד וגזבר אגודת המתישבים.
מה אביא לתפקיד:
- היכרות טובה עם קיבוץ שריד, מבנהו הפיזי והאנושי, ההיסטוריה, התרבות המקומית והתרבות הארגונית.
- היכרות טובה עם המרחב הכפרי באזורנו, מאפיניו, חוזקותיו, חולשותיו והדילמות אשר לפתחו.
- נסיון רב בניהול הממשקים עם רשויות חיצוניות המשפיעות על חיינו דוגמת מועצה אזורית, משרדי ממשלה, מנהל התכנון, ארגונים כלכליים, רשות מקרקעי ישראל.
- נסיון ביצועי מעשי בפרויקטים משמעותיים של בניה, תשתיות ופיתוח עסקי, והובלתם לסיום מוצלח.
- נסיון משמעותי בגופי בקרה והיגוי, כועד ההנהלה של הקיבוץ, הנהלת המפעלים האזוריים ודירקטוריונים עסקיים.
אני מאמין:
אני סבור שהמערכות הניהוליות בשריד מתפקדות כיום היטב, ומתמודדות עם האתגרים של היום יום באופן מוצלח. מה שחסר במערכות, זה רובד של חשיבה אסטרטגית, השואל שאלות גדולות ומביט שנים קדימה. נושאים כמו זהות הישוב, המעמד המשפטי של התושבים, מדיניות פיתוח וקליטה צריכים לעלות על סדר היום בשנים הקרובות. אם לא נקיים את הדיון הזה בעצמנו, הוא יכפה עלינו מבחוץ. אני מאמין שבכך הנהלת אגודת המתישבים צריכה לעסוק.
אני מאמין לוועד אגודת מתיישבי שריד:
בהיכרותי קיבוצים שונים, כאלו עם זהות ועדים וכאלו ללא זהות ועדים, מאמינה גדולה בתכלול צרכי הישוב, שיתוף פעולה ועבודה משותפת על מנת לקדם את הקיבוץ, על זרועותיו השונות: אגש"ח, ועד מקומי ואג"ק. מאמינה כי חוסן קהילתי נובע מחינוך מיטבי, תרבות עשירה וראייה רחבה של כלל אנשי הקהילה. אני חושבת שבמקביל לשוטף, יש לתכנן קדימה את הישוב לעשור הבא.
עפרה ברעם
בת שריד, חברת קיבוץ משנת 2016.
משנת 2013 מנהלת ואוצרת ראשית במוזיאון בית שטורמן, עין חרוד
מה אביא לתפקיד:
- היכרות ואהבה לשריד, ידע על ההיסטוריה, התרבות והאמנות של שריד.
- ניסיון רב בניהול, גיוס משאבים, בניית תכנים, הפקת כנסים ואירועים, ניהול תקציבים, קמפיינים שיווקיים, עריכת חוזים ומו"מ עם ספקים.
- ברשותי ידע רב בעבודה עם ארגונים ציבוריים גדולים, משרדי ממשלה וחברות עסקיות מובילות במשק.
- הפקתי וניהלתי בשריד את מופעי ה-80 וה- 90 ואצרתי את התערוכות: "צייר לי כבשה" תערוכת ציורים לגיורא כהנא, ותערוכת צילום "אלכס בר- אילן שחור לבן".
מחויבת לפעול למען חיי התרבות והאמנות בשריד. מאמינה שהשקעה בתחומים אלו הינם משאב בעל ערך רב לבנית קהילה חזקה, בריאה ומגובשת על כל גווניה ורבדיה.
לאמנות ותרבות יש כוח רב וחשיבות רבה לחיינו בעתות שגרה ומלחמה.
אני בת קיבוץ שריד, נשואה לתומר ואמא של גיא, רוני, מאיה וליאור.
קורות חיים קצרים:
בחיי המקצועיים אני מתמחה בפיתוח תוכן וניהול אופרציות. נעה בין עולמות התקשורת והחינוך, ונהנית מהעיסוק בשניהם.
בשריד אני משמשת כדוברת צח״י, סיימתי כעת כהונה בועדת חינוך בלתי פורמלי, הייתי בוועד ההנהלה הראשון של האגודה והפרויקטורית האחראית על חגיגות ה 90 לקיבוץ.
אני מאמין:
מאמינה שאנחנו ישוב עם אנשים נפלאים, כוחות נהדרים ויכולות רבות – וכדי שנוכל להמשיך ליהנות מהקהילה שלנו,צריך לעבוד על הפיתוח והבניה שלה כל הזמן. יש בשריד אתגרים רבים, ואני חושבת שזאת אחריותנו להיות מעורבים ולדאוג לכך שהקהילה הצומחת שלנו תשגשג ותפרח. יש לי את הניסיון, היכולת והרצון לקחת חלק.
סנדי קוטלר בן 73 וחבר שריד 35 שנים
קורות חיים:
עליתי לשריד ב 1988 מארצות הברית
לימודים – תואר ראשון בפילוסופיה ודת תואר שני בעבודה סוציאלית עם ריכוז בקבוצות וקהילות
תעסוקה – בארה"ב מעל 20 שנות נסיון בחינוך ובקהילות, בשריד עבדתי בגמל, אקונימיה, חצרן וכמורה דרך
אני מאמין שהקיבוץ צריך להיענות לצרכים ולרעיונות של החברים וחשוב שיהיה מישהו במינהל שיהיה נגיש ויסנגר מטעם ולטובת החברים. אני הייתי רוצה להיות חבר כזה.
תודה, סנדי
שלום וברכה
על עצמי:
שמי לימור בר אילן, אני נשואה לאורן ולנו שני ילדים בוגרים: יוגב ויהלי.
אני חברת קיבוץ החל משנת 1990.במשך כל השני אני שותפה פעילה בתרבות, חינוך, וועדת דיור, מעברים לקראת השיוך, צמיחה דמוגרפית וחברה בוועד ההנהלה.
במשך השנים עבדתי כשבע שנים בלול בקיבוץ ובשמונה עשרה השנים האחרונות אני בתחום החינוך לגיל הרך. התחלתי כמטפלת בגן תכלת ומשם המשכתי לתואר ראשון ושני בחינוך.
הייתי מס' שנים גננת בגן תכלת ובארבע עשרה שנים האחרונות אני גננת ברמת ישי.
אני מאמינה בשיתוף ובהשקפה כוללת של הקיבוץ על כל ערוציו. וועד האגודה וועד ההנהלה של הקיבוץ.
אני מאמינה בחינוך ותרבות מגוונת המשלבת את העבר וההווה בראיה לעתיד.
שמירה על יסודות אופי וערכי הקיבוץ יחד עם עיצובים והתאמות לרוח התקופה והשינויים שאנו עוברים כקיבוץ בצמיחה.
חשובה לי מאוד הצמיחה הדמוגרפית זהו תחום מאוד חשוב היום בקיבוץ- דורש תכנון וראייה עתידית, ארגונית וחברתית בכדי לשמור על ערכי המקום, קשר חברתי ואכפתיות.
אני רואה וחשה את קיבוץ שריד כבית ולא רק כמקום לגור בו. לכך אני שואפת הן בתחום החינוך, התרבות, הרווחה החברתית וכמובן נראות הקיבוץ, הנוי, גינות ומקומות משחק לילדים ופעוטות וכמובן שמירה וטיפוח החברה והעיסוקים לפנסיונרים והדור השלישי.
תודה רבה ובשורות טובות.
