בתוך יומן שיחות הקבוצה של גפן מצאנו רישום של שיחת קבוצה מכיתה ו', שעסקה באחד מהנושאים המכריעים ביותר להמשך התקין של חיי הקבוצה: הפרדת המקלחת המשותפת לשתי מקלחות נפרדות, אחת לבנות ואחת לבנים. את הנושא המיותר הזה העלו כמובן הבנות, שעשו הכול כדי לקלקל את אחדות הקבוצה. אילנה המטפלת ועדה המחנכת שתמכו תמיד בבנות, הסוו את עמדתן על ידי העברת המחלוקת להכרעת שיחת הקבוצה בה היה לבנות רוב ברור.
אורית: נמאס לבנות מההשתוללות של הבנים. למה אני צריכה כל הזמן לדאוג שלא יתקלו בי בזמן שהם עושים החלקות עם הסבון על הרצפה?
נועה: אתמול שהתקלחתי דובי נכנס והשפריץ עלי מים קרים עם צינור שסחב מהרפת.
דורון: גם הבנות מציקות לפעמים ואנחנו לא רצים ישר למטפלת.
נורית: אנחנו לא מסכימות יותר להתקלח עם הבנים התינוקיים. מציעה שיהיו שעות מקלחת לבנות ושעות לבנים. לאף אחד לא ינשור מזה הבולבול.
שלמה (שכבר אז גילה נטיות של עורך דין) העלה טיעון נגדי מכריע: ומה אם אחד הבנים ירצה לנגב את האף בזמן שהבנות מתקלחות?
בשלב זה לפי יומן השיחות נפלה שתיקה מביכה! למי שלא נכח באותה שיחה נבהיר, שמדובר על שקית עם מטפחות אף, שהיתה תלויה דרך קבע במקלחת. חרך ההצצה ששלמה פתח עמד למוטט את כל אסטרטגיית ההגנה של הבנות והמטפלות ויתכן שלמען אחדות הקבוצה היינו ממשיכים להתקלח יחד עם הבנות עד היום הזה. אלא שפה התערבה עדה ופתרה את הסוגיה בכך, שהבנים יכנסו עם הפנים אל הקיר ולא יציצו.