שלד וחפצים של פקיד כנעני התגלו בארון קבורה שנחשף במהלך עבודות תשתית להולכת גז
של "נתג"ז" בצפון. בצמוד התגלתה טבעת שעליה צוין שם המלך המצרי סתי הראשון.
בחפירה נחשף חלק מאתר קבורה קדום מתקופת הברונזה המאוחרת, למרגלות תל שדוד, הסמוך לקיבוץ שריד. בחלקו הפנימי של ארון החרס נמצא שלד אדם מבוגר, ובצמוד אליו הוטמנו כלי חרס, פגיון מברונזה, קערה ופיסות רקועות מברונזה.
בסמוך לארון התגלו גם קברים חפורים של שני גברים ושתי נשים. גילוי ארון הקבורה בתל שדוד מעיד על שליטת המצרים בעמק יזרעאל בתקופת הברונזה המאוחרת (במאה ה-13 לפנה"ס). בתקופת שלטון הפרעונים בארץ, השפיעה התרבות המצרית בצורה בולטת על האליטה הכנענית. סימני השפעה מתגלים מדי פעם באזורים שונים, והפעם נתגלו בתל שדוד ובקבר המיוחד של האמיד הכנעני.
ד"ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי – מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות – אמרו כי "בגלל שהכלים נקברו יחד עם הנפטר הם מתוצרת מקומית, אנו מניחים כי הנקבר היה פקיד ממוצא כנעני, אשר עבד
בשירות השלטון המצרי. אפשרות נוספת היא שהארון היה שייך לאדם עשיר אשר חיקה את מנהגי הקבורה המצריים. אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה. ללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית".
בצמוד לשלד התגלתה כאמור טבעת חותם מצרית בעלת מעטפת מזהב. הטבעת שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים. בחותם מופיע שם הכתר של המלך סתי הראשון, שהיה אביו של רעמסס השני, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים כפרעה המוזכר בסיפור יציאת מצרים.
החפירה באתר המדובר הסתיימה והממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות בירושלים. כעת בודקים ברשות אפשרות של לקיחת דגימת DNA מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה במקור כנעני, או אדם מצרי שנקבר בארץ כנען.
