שלהבת בני 70

תמונה של קבוצת-שלהבת

בתור ילדת חוץ בקבוצת שלהבת כשהסתפחתי לאור הנסיבות באמצע הדרך, יש לי כל מיני זכרונות למרות שבאופיי אני לא מחובבי והמתרפקים על נוסטלגיה, בכל זאת בימים האחרונים עולים לי כמה זכרונות, גם מחברת הילדים, גם מתקופת המוסד, הצבא והשנים הראשונות בקיבוץ לאחר הצבא.

לא היתה לנו ישיבה משותפת על הסירים אבל במרחק של שישים שנים לאחור מכיתה ה’, כל בוקר התעמלות הבוקר עם איתן הלוי ז”ל, מלחמות פצצות המים בלילות נגד ניצנים, ההלוויה של כושית הכלבה המיתולוגית של חברת הילדים, אכילת הנחשים בניצוחה של ניצה פליקס, הנסיעות עם הסקטים על המרפסת של החדר אוכל בזמן שההורים שלנו אכלו ארוחת ערב (לנו אסור היה להיכנס). וכמובן ראשית הכדורעף שלנו איך למדנו לשחק על המגרש שהיה בצד הדרומי של החדר אוכל והיה שם סלע גדול, רובי העמיד אותנו ליד הסלע והיה זורק לעברנו את הכדור בחימומים וכבר אז הוא היה חזק ובכל זאת חלקנו למדנו. טיולי השנה וטיולי התנועה וכמובן טיולי ההכנה , אופס קפצנו למוסד, לשבת בחדר האוכל במקומות קבועים על ספסל של שלושה בין שני בנים מאבוקה או מאורן, אני לא יודעת מי זוכר אבל כל שנה עברנו לבית אחר במוסד כי רינה אורן שהיתה המטפלת שלנו רוב השנים היו לה בעיות ברגלים. המשפט שערכנו לילה שלם רק או בעיקר בשביל לא לקום ללימודים למחרת, שיחות סמלי בוגרים, הקור שסבלנו ממנו בעיקר הבנות הקטנות עם אבעבועות כפור ברגלים, סיום י”ב הנסיך הקטן מי שזוכר כבר לא למדנו עבדנו ימים שלמים ובערבים חזרות, מסיבת הקבלה שלנו לקיבוץ.

תמונה של רובי וינדמילר
רובי וינדמילר צילום: יעל מרון.

זכור לי שלישית בנים שהופיע אני חושבת אבנר יוסי ואריה היה שלאגר והגיוס לצבא שרובנו (הבנות) התגייסנו יחד בדצמבר והיה אחד החורפים הקשים, קיבלנו אפטר בטירונות נסענו בטרמפים הביתה הגענו רטובות וקפואות פחות או יותר החלפנו בגדים וחזרנו לבה”ד 12, והחזרה המובנת (כאילו לא היתה קיימת אפשרות אחרת) לקיבוץ וישר ההשתלבות בעבודה, אני חמש שנים עבדתי במטעים בחורף בקור הנורא והרטוב לגזום עצים, הבחורים כולם היו עם מעילי עבודה, לי לא היה והלכתי לבקש בקומונה ובלה שץ היתה הקומונרית הודיעה לי שמעיל עבודה נותנים רק לבחורים. תודו שהיו לא מעט תופעות מוזרות ומשונות בשליש הראשון של חיינו. להתראות בבית בריאות עם הפיליפינית או הנפאלית במפגש הבא.
שלכם יעל מירון

נ.ב אני לא יכולה להתעלם מזכרם של שני חברי קבוצתנו יהודית דרנגר וגדי דנציג ז”ל ששניהם הלכו מאיתנו בדרך לא טבעית והרבה יותר מדי מוקדם.

תמונה של עמרם מאיר
עמרם מאיר צילום: יעל מרון.
תמונה של פגישת-מחזור-שלהבת
פגישת מחזור של קבוצת "שלהבת" קיבוץ שריד אוקטובר 2013 | צילום: יעל מרון

ילדי קבוצת שלהבת במוסד החינוכי שריד:

אילן כץ
רובי וינדמילר
אהוד מנדלר
יוסי צוקר
אריה צמח
שלמה אברמסון
אביטל פלג
אברהם ספיר
גילה שטיינשנייד
תמר לביא
זיוה ולנר
שלומית רובינפלד
דינה ברנשטיין

נעמי ריגלר
עמרם מאיר
הגר אמיתי
מיכל קפלנר
רעיה פופר
רינה כהן
גלעד ארדי
אבנר זגרצמן
ראובן לדרר
יעל מירון
גדי דנציג ז”ל
רוני בק
יהודית דרנגר ז”ל

תגובה אחת

  1. רוני (29/10/2013) הגב

    גם משלהבת. גם אני לא מיושבות הסירים ורק בגיל שלש וחצי צורפנו הגר ואני לגן אבל משם הכל ביחד . להוסיף על דבריה של יעל! ממרחק שנים- הקשה לא נשכח אבל נסלח ועל כן וגם בגלל…המפגש היה מאד חם ושמח, ותחושת האחים לדרך היתה חזקה מכל ותודה לתמר לביא שדחפה אותנו שזה יקרה, ותודה ליעל מירון שתיעדה עכשיו יש גם זכרונות מהמפגש.

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 1/4/2019

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן