צאו מפתח ביתכם. הביטו סביב – קרוב ורחוק, למעלה, למחול העננים ולקשת בענן;
חושו את משב הרוח על הפנים; את ניחוח הרקפות, הריח הצהוב של החרדל בשולי השדות, את בושם הפריחה בפרדסים.
שימעו את נהמת מנועי הטרקטורים בשדות, את משב הרוח בעלים, יללת התנים בלילות וצריחת התנשמת… החושים קולטים את גירויי הסביבה, אם נפתח להם שערים.
נאמר על האדם שהוא "תבנית נוף מולדתו".
האמנם? תלוי… אם נפקח עינינו, נהיה ערים לטבע ולמעשי ידי האדם בו – נוכל לחוות אותו, להיות חלק ממנו ולהימצא נשכרים מכך.
אינני רואה בציורי רצון וצורך לתאר את הטבע, ל"צלם" אותו, אלא תצריף של חוויות במפגשים שונים.
יש קורטוב של טעם משפחתי בנוף הקרוב, שאדם גדל וצומח בו.
אין אנשי העמק כאנשי ההר, אנשי המדבר כאנשי הנהר. בכל נוף "נותנים סימנים", איפיונים שלו, המקנים לו את ייחודו.
כיום, מעטים האנשים אשר עובדים בשדות, בפרדסים ובמטע. מאידך, רבים וטובים הולכים, רצים, רוכבים, נוסעים ומטיילים…
מוזמנים להצטרף למסע קטן, לטעימות משולחנו של עמית לדרך…
גיורא כהנא
לחצו על התמונה להגדלה
תגובה אחת
רציתי פשוט להראות שאנו יודעים להגיב גם על דברים חיוביים ולנהביע את מלוא הערכתי לתרומתו הייחודית של גיורא לתרבות בשריד ובכלל, ליצירתו המעידה על אהבתו למקום ולאדם ועל הפניית מבטינו ולבנו למקומות
ונופים שלא כולנו טורחים לראות ולהעריך. פשוט אמן בקרבנו!