מאת: מאור פרסאי ברניב | צילום: ענת חרמוני |
לאחרונה רודף אותי סיוט קטן וטורדני. מין חשש כזה שמקנן בין העורף לאוזן שמאל, מציק מציק ולא מרפה. אני חרד, אני באמת חרד, שעם יציאתו של יוסי צוקר לגמלאות יפסיקו בבת אחת כל הדברים בשריד לעבוד, וכמו אוקיינוס שמוציאים לו את הפקק, ישאב הקיבוץ כולו אל ימי בראשית. גבעת כנייפס תשוב ותעטה שמיר ושית, קוצים ודרדרים, ועדרי צאן ילחכו את אדמתה. כל שנבנה, כל שנסלל, כל שנחפר, הושחל, נוצק, גודר, שורטט, הוקרן, חושמל, הוזלף, גונן והושפרץ – יהיה לאין. מי? תגידו לי אתם, מי? מי ישמיש את הטלפונים שהתקלקלו בעזרת עלה של פיטולקה וגוש פירה? מי יתקן את מכונת הקרנת הסרטים כאשר על המסך באולם הספורט מופיעים קטעי מערבון עם פסקול של קומדיה רומנטית? מי יזכור איפה החביאו את השטוצר, ולמה לכל השדים התעקשו שיהיה בקוטר אחד עשר תשיעיות הצול? מי יזחל במרתפים ובשוחות, במרפסות ועל הגגות, כשבפיו תיל דו-גידי, ועל אוזניו תלויים באיזון מושלם פלאייר ומפתח שוודי? אף פעם אין מועד טוב לפרישה מהעבודה, ולכל אחד יש תחליף, אבל פרישתו של יוסי היא ללא ספק אירוע שמשמעותו חורגת מהנורמה. בעשרים השנים האחרונות מזוהה יוסי עם ענף התקשורת, אולם ימיו ומעשיו הולכים אחורה, שנים ארוכות לפני שמישהו בשריד ידע להבדיל בין אינטרנט למכבש 9 אינטש. אוטודידקט אדיר, בעל ראש שלא מפסיק ללמוד וידי זהב. בלול שריד, בגמל כמנהל טכנולוגי, במדגריה ושנים ארוכות כרכז בניין ותחזוקה. לכל בעיה יוסי מצא פתרון, וגם אם לא הייתה בעיה, היה מוצא פתרון. איש רנסנס כזה, שלא ניתן להכניס אותו לשום קופסה, וגם אם הייתם מכניסים אותו לקופסה, היה מפרק אותה או מוצא לה שימוש מועיל. בענף התקשורת הוביל יוסי את המהפכה האדירה של דורנו: מהפכת המידע. רשת התקשורת של שריד רוחשת ורוגשת, מליארדים על מליארדים של ביטים זורמים מדי יום – ימי חיינו נרשמים בתווך הקיברנטי, והכל עובר במרכזיה של יוסי במבנה א', ראשית צמיחת גאולתנו. את שידורי הטלוויזיה בלווין מלווה יוסי בעצמו כלווין , כאשר הוא מלהטט בין שידור חי של גמר אליפות נבראסקה בסקווש, קונצרט חגיגי מבית האופרה של זלצבורג, ופרק סיום העונה של האח הגדול. כל כך מעט ערוצים ,כל כך הרבה מה לראות, ויוסי מעביר ומנתב, מחזיר ומכוון, הכל לשביעות רצון הלקוחות. נדרשים מספר אנשים מוכשרים כדי להשתוות לכשרונו של יוסי, ונדרשים הרבה מרכזי שירות לקוחות כדי להשתוות לתודעת השירות של יוסי. המטרה היא אחת: שירות תקשורת רציף לכל חברי הקיבוץ. האמצעים: בלתי מוגבלים. אין מועד מאוחר מדי, ואין מקום רחוק מדי. מחזיק על כתפיו ובידיו רשת תקשורת מורכבת, לא חדשה, עתירת בעיות ועמוסת לקוחות. כעת מתחילים החיים האמיתיים. יש לדאוג קצת יותר לבריאות וקצת פחות לרשת. אני רוצה להודות לך יוסי על שנים ארוכות של תרומה שאין לה שיעור לקיבוץ שריד, ולאחל לך עוד שנים ארוכות של בריאות ונחת. מאור פרסאי ברניב בשם הנהלת קיבוץ שריד |
רישום גשם
מדידה אחרונה 22/1/2025
מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
תגובה אחת
שמי חנן חברו של יוסי משנת 1964 , לאורך שנים רבות.שירתנו יחד במשך 3 מלחמות באותו צוות והיינו חברים קשורים אשתי שרה ואני .יוסי הנו עילוי מיוחד שאין כמותו. עד מאה ועוד עשרים.