איגרת מן הברכה – המציל

הייתי גם מציל בעברי. זו עבודה שיש בה אמביוולנטיות מכמה היבטים: א. אין רישיון עבודה אחר שאתה יכול לרכוש תוך שלשה שבועות. רישיון המזכה אותך מיידית בעבודה. חוטפים אותך לפני שאתה מספיק לחפש. התגמול מעולה לעבודה התחלתית. נראה שזו העבודה הקלה בעולם. אתה בא בבוקר. אינך מייצר שום דבר ובתום יום עבודה חוזר הביתה. והרי החדשות:

עבודת המציל היא קשה מאוד מן האספקט של האחריות העצומה המונחת על כתפי המציל. תפקידו לסרוק את מי הברכה שתי וערב באופן רצוף. ברגע שהוא מסיר את עיניו ממימי הברכה – הוא מועל בתפקידו והוא עלול לסכן מי מקייטניו.

מנסיוני. זו עבודה מיגעת ביותר מן  המאמץ של ההתמקדות בסריקה. השמש וקרניה המחממות והמסנוורות כאילו מכווצות את המוח שלך. כששעת הסיום קרבה, אתה חש הקלה ורצון עז שהזמן כבר יעבור. והוא עובר. אבל מה? ישנן כמה בעיות לקראת הסיום: אני דורש מן המציל שבתום העבודה יערום את הכיסאות בעמודים של 10. אם הוא עושה עבודה זו אחרי צאת הציבור – יומו מתארך אף יותר. אם הוא מבצע בזמן, הוא אינו יכול לסרוק באותה עת את מי הברכה. מה עושים? א. בעת הנעילה מס' הרוחצים כבר מצומצם. ואם ישנם אך כיסאות ספורים לאסוף, המציל יכול לעשות זאת אגב פזילה אל המים. מצב לא רצוי מה עושים?

אני מבקש מן הציבור, בהתקרב זמן נעילה של הברכה, אנא, אספו את הכיסאות מן הדשא וערכו אותם על גבי המשטח. כדי שהמציל לא יאלץ להיאבק בציבור שיפנה את הברכה בעת הנעילה. כדי שהמציל יוכל לשרוק לסיום הרחצה 5 דק' לפני הנעילה ולא 15. אני מבקש אנא, עשו את הסידורים, אתם וילדיכם כך שבשעת הנעילה הנקובה המציל יוכל לנעול את הברכה, להגיע הביתה ולפתוח בקבוק בירה…

עד כאן לנדנוד בעניין המציל. אנא, התחשבות.

לאיזה צורך שלחתי שורות אלה? אלו הוראות התנהגות חשובות למציל, למנהל ולציבור המשתמשים בברכה. אני מבקש להוסיף ברכה של סיום קורונה מוצלח מהיר ושמח וללא תופעות לוואי , ומעל לכל – פתיחת הברכה מיום העצמאות הקרוב עד שמחת תורה ללא יום של סגירה. 

בינתיים אני מאחל, כחבר קבוץ גמלאי מלא, חורף גשום וחמים בבית ושחרור ממצב הקורונה המעיק ושנקבל את חיינו חזרה בהקדם.

יוסי נץ