לקהילת שריד שלום רב,

זהו מכתב לעת פרידה לסיכום ותודה.

(בחודש מאי 2025 סיימתי את עבודתי בשריד. 14 שנים אינן הולכות ברגל).

בשנת 2012 קיבלתי על עצמי בהזמנת הקיבוץ את הובלת ארכיון שריד לעידן העכשווי. ראיתי בהזמנה זו זכות גדולה ואתגר ונרתמתי למשימה.

"בית אמנון" השוכן ב"פארק חוה", עם האדריכלות המיוחדת שלו, נטוע בנוף העמק ופניו אל רכס הכרמל, מהווה אכסנייה אידיאלית לאוצרות הרבים שנאספו בשריד מימי בראשית. במהלך השנים שופץ המבנה, בשלבים, מאחר שיסודותיו נחשפו וקירותיו נסדקו. קדמה לשיפוץ הכנת תוכנית אדריכלית מקיפה עם דגש על שימור. בקומת המרתף, מבלי לפגוע במראה החיצוני של הבית, נוסף מרחב אחסון חדש המהווה תמיכה למבנה כולו מפני תהליך השקיעה שהשנים הביאו. אל המרחב החדש הוכנסו המסמכים, התעודות, התמונות, הפרוטוקולים  ועוד ועוד, כמו לדוגמא "יומן אחווה" המביא את סיפורה של קבוצת המייסדים.

באולם המרווח שבקומת הכניסה, בשיתוף עם ראשות העתיקות, הקמנו תצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת שריד הקדומה, ובסמוך סידרנו 'סלון הנצחה' עם תמונות החללים ודפי זיכרון לכל אחד ואחת. על כוננית מונחים שני אוגדנים – "עלים לזכרם" ובהם דפי זיכרון לכל נפטר, וגם אוגדן עם שמות הנספים בשואה (מבני משפחותיהם של תושבי שריד) וליד כל שם מעט הפרטים שהצלחנו לדלות על כל אחד מהם. כחלק מאיסוף שמות הנספים התחלנו לקיים בימי זיכרון לשואה ולגבורה את טקס קריאת השמות.

ביום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה, וביום הכיפורים, דלתות הבית היו תמיד פתוחות לרווחה והציבור הוזמן לעבור על פני קיר הזיכרון ולעיין באוגדנים.  

בעזרת צוות גדול של מתנדבים שכל אחד מהם תרם בתחומו ביצענו מגוון רחב של עבודות – סידור תיקים ומיכלים ורישום תכולתם במחשב, שליחת מסמכים לסריקה וקליטתם במערכת ממוחשבת בארכיון, מיון תמונות לפי נושאים, הכנת דפי זיכרון לנפטרים – "עלים לזכרם", קליטת עיזבונות, סיוע במציאת חומרי ארכיון למתעניינים, ראיונות עם חברים בפרויקט "סיפור אישי", טיפול בסרטי 16 מ"מ שצולמו בשריד ושליחתם באקט של הצלה לניקוי והמרה דיגיטלית במעבדה ייעודית בתל אביב ועוד.

עבודה רבה הושקעה בניקיון הבית וטיפוח סביבתו כיאה למקום המכבד את תכניו. נערכו בו אירועים שונים כמו קבלות חג, תערוכות, התכנסויות של משפחות, מפגשי קבוצות חינוכיות, מפגשים עם ילדי הגנים ובית הספר. הגיעו מבקרים וחוקרים מהארץ ומחו"ל. גם עומר וקרן אשר על החפירה ב"תל שדוד" מצאו ב"בית אמנון" לצד מסמכים ותעודות גם מקום אסתטי ונאה להתכנסויות ושיתוף אוכלוסיית הקיבוץ בסיפור ההיסטורי ובתגליות שחשפו בתל.

כמו כן פעלו בבית "החוג לבלשות היסטורית" שבו הייתי נפגשת אחת לשבוע  עם ותיקי הקיבוץ וביחד צללנו אל תוך תמונות ישנות שסרקתי, מתוך נגטיבים נשכחים, ודלינו כל פרט אינפורמציה בניסיון לאתר מי בתמונה, מה האירוע, מתי צולמה ועוד.

ו"בשירייך שריד" – פרויקט חינוכי בשותפות עם "ניגונים" שמטרתו ללמד ולשמר שירים שנכתבו פעם בקיבוץ ובאמצעותם לספר על אירועים, מעשים ואנשים מפעם. השתתפו בו בנות מכיתות ג' עד ח'. כחלק מהפרויקט הן הופיעו בשירה באירועי תרבות שונים שקיימנו במקום ושאליהם הוזמן הציבור כולו. מדובר בפרויקט יוצא דופן ובבנות צעירות המגלות עניין בסיפור ההיסטורי של שריד, שאוהבות לבוא למפגשים, להאזין לסיפורים, ללמוד את השירים ולשיר. יחסן הרציני לתכנים ולמעמד והופעתן היפה והמכבדת בטקסים והאירועים שקיימנו לאורך השנים היו מעוררי השתאות.

במהלך שנותיי בארכיון יצרתי קשרים עם אנשים וגופים בצ'כיה, זאת בהסתמך על קשרי עבר שהתקיימו בין הקיבוץ בראשיתו לרפובליקה הצ'כוסלובקית, אז, בזכות קבוצת המייסדים הצ'כית "ביברכה". קשרים שהעניקו תנופה לביסוס המשק, בעיקר בשנותיו הראשונות שבהן קיבוץ שריד טרם השתייך לתנועת "הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר".

מתוך חידוש הקשרים עם צ'כיה נולד פרויקט השיקום של "יער מסריק" שניטע מול הקיבוץ ב-1930 לכבוד המנהיג הצ'כי הדגול, אוהד ישראל והעם היהודי – תומס גריג מסריק.

ארכיון שריד נבחר על ידי "הספרייה הלאומית", יחד עם עוד כארבעים ארכיונים בארץ, לקחת חלק בפיילוט לפרויקט שימור מורשת שנמצא בהתהוות. כתוצאה הפיקו ב"ספרייה" סרט קצר המציג את הארכיון מאז הוקם על ידי מרדכי אמיתי, את תכולתו, את העבודה הנעשית בשנים האחרונות ותיאור הפעילויות שמתקיימות במקום. הסרט הזה, יחד עם שאר הסרטים הקצרים שהופקו, זכה לחשיפה ראשונה בכנס רב משתתפים, נציגי מגוון רחב של ארכיונים, שהתקיים ב"ספרייה הלאומית".

תם ולא נשלם. אני משאירה מאחורי מוסד מאורגן ומסודר – בית אמנון – מרכז הנצחה ומורשת קיבוץ שריד, משכן הארכיון, המכיל אוצר בלום של היסטוריה קיבוצית בהתהוותה ושל יצירה תרבותית עשירה. שיש בו סיפורים מכמירי לב על מאבק יומיומי מול קושי קיומי, על רגעי שמחה עילאית כשהיבולים בשדה עלו יפה, או כשהנחת קו-המים של "מקורות" הושלמה. על עתות יגון וכאב על מות, על חיי יום-יום שגרתיים פשוטים, על אנשים.

הכרתי את כולם, התלהבתי איתם, לבי נכמר איתם, כאבתי ושמחתי איתם.

זה הזמן להגיד תודה מעומק הלב למתנדבים הרבים שסייעו בעשייה, בחשיבה משותפת, בעצה, בהתווית דרך. תודה להנהלות שתמכו ואפשרו לזה להיות. תודה לקהל האוהד שליווה אותנו בטקסים ובאירועים שקיימנו, ותודה ענקית לבנות "בשירייך שריד", הדלקתן אור גדול בבית תרתי משמע, לא רק בעת המפגשים שלנו בימי ראשון בערב אלא בכלל.

בתודה. היתה לי הזכות.

אילת רוזן קרוא (דור שלישי למייסדי הקיבוץ) – אוצרת

קריית טבעון

ינואר 2026