כלום לא למדנו על מגיפת הקורונה,
בעיני זה משול ל"פטה מורגנה".
ההרגשה שהוירוס איתנו משחק,
פעם מתקרב ופעם מתרחק.
זה ממש מחזה תעתועים,
במיוחד כשאנחנו סגורים בלי "לחם ושעשועים".
בעולם המודרני לכל ערך יש מדד
והוא מבוטא בגרף מיוחד.
אותנו מענינים שני גרפים מנוגדים בתכלית:
גרף הנדבקים וגרף המחלה הכלכלית.
הסגר בבריאות, לדוגמא, משטח קצת את העקומה.
ובמשבר הכלכלי נסיקה מדהימה!!
ובינתיים מחפשים פרויקטור, קוסם,
שב "אברא קדברא" את שניהם הוא חוסם.
איתן הבר, העיתונאי, יועץ ראש הממשלה לשעבר,
הגיע לגבורות והשבוע הוא נפטר.
איתן בישר לאומה על הירצחו של רבין יצחק,
מלפני שנות דור, עשרים וחמש שנים, זיכרו עדיין לא נשחק.
סמלי הדבר, שלקראת יום הזיכרון אנו חווים את המרחק,
בין המנהיג של פעם למנהיג של היום,
אפילו כשהנוכחי כבר מדבר על שלום.
יושר, מנהיגות, ענווה וניקיון כפיים,לא נקנים במס שפתיים,
אלא במעשים ובדוגמא אישית לפחות,
במקרה של "תקלה" צריך אומץ לב להחזיר את המפתחות.
מה שנכון לעכשיו, המנהיג נאחז בקרנות המזבח,
מפלג את העם וממשפט צדק בורח.