תם הסבב, נדמו התותחים.

ושוב הוכח: במלחמה אין מנצחים.

לכאורה החיים חזרו למסלולם

אבל לצערי לא לכולם.

יש כואבים יותר ויש כואבים פחות,

ובין לבין נהרסות לא מעט משפחות.

יש כאלה שבראשם מתחוללת מהומה,

ויוגדרו בעתיד "חולי פוסט טראומה".

בראשית השבוע הוכינו בהלם:

קרון של רכבל הוסט מהתלם.

ממרום הרי האלפים המרשימים,

צנח וקטל ארבע עשרה אזרחים תמימים.

הקרון התגלגל במורד

ובאורח פלא ילד אחד שרד.

ואולי, זה לא פלא, אלא הגנה של אב,

שלא הירפה מבנו עד ששילם בחייו.

אסונות בהם נהרגים או נשפך דם

מתחלקים לאסונות טבע ואסונות בידי אדם.

ההבדל שאסון טבע

קשה מאוד למנוע.

ואסיים בנימה אופטימית: שהחיטה צומחת שוב,

והחמניות היפהפיות, זקפו ראש ומאחלות כל טוב!  

שבת שלום!    יורם