משולחנו של יורם שטיינברג
שוב חוזר הניגון שזנחנו לשווא,
הקורונה והסגר אצלנו עכשיו.
בגל הראשון עוד הקפדנו על המסכות ועל הסגר,
הצטמצמנו בפורים וגם בליל הסדר.
וכשהכלכלה התחילה להפיל חללים,
הזרימו כספים כמו מטורללים.
לא עצרו לרגע לחשוב בתבונה
כיצד לבנות כלכלה נכונה.
ביבי ה"כלכלן" פיתח תיאוריה
מה שהכניס את כולם לאופוריה.
הופיעו שני גרפים מקבילים,
אחד של חולים ואחד של מובטלים.
לאט לאט התברר שזו רק אחיזת עינים,
והתחילו הפגנות בקיסריה ובירושלים.
קמה קבוצת הדגלים השחורים,
שהתפזרו בצמתים ועל עשרות הגשרים.
וכשהתברר שגרף החולים ממשיך ונוסק,
עם בתי הכנסת וההפגנות התחילו להתעסק.
והתוצאה: סגרו טוטאלית את כל המדינה,
ואנחנו, נשארים בבית וקצת עובדים בגינה.
כיוון שהימים הם באמת ימים נוראים
ושומה עלינו להישאר בריאים,
נאמץ את השיר:
"הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים,
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים." משולחנו של יורם שטיינברג
5 תגובות
יורם שנה טובה לך ולאסתי אהבתי מאוד את שכתבת הרבה בריאות ואושר
יפה ושנון כהרגלך ומשאיר טעם לעוד כאלה .
מה היינו עושים בלי יורם?
קולע, כתמיד
תבורך ביכולת הכתיבה שלך
שנה טובה
ברוך שובך יורם לכבוד הימים הנוראים של קורונה ב. נפלא
יופי של חרוזים בליווי עובדות כפי שהם וכפי שרק אתה יודע לכתוב.
יישר כוח להמשך