אבא: ילדים, ילדים, חכו רגע

ילדים: מה אתה רוצה אבא?

אבא: ילדים, תגידו שניה, מה הייתם אומרים לאלו שאירגנו את כל הווג'ראס הזה?

ילדים: היינו שואלים אותם מה זה ווג'ראס אבא

אבא: ווג'ראס, נו כל הסיפור הזה

ילדים: איזה סיפור? החושך שמסביב?

אבא: גם

ילדים: הכוכבים שמנצנצים בשמיים?

אבא: כן, גם הכוכבים, אבל יותר מדויק, אני מתכוון לאלו שאירגנו את הסופשבוע הזה, את ההרשמה, את המסלולים, את האוכל, את הלוגיסטיקה כולה, את כל מה שהיה היום ואת כל מה שיקרה מחר

ילדים: אההה, אז למה אתה לא אומר אבא, היינו אומרים להם: תרשמו אותנו לשנה הבאה 

אבא: אז כן, כבר שנה שניה ששריד מגיעים לסחנה, מה שאומר שזה כבר לא חד פעמי אלא רב, ומה שאומר שאם זה לא חד פעמי אז זה לא מזהם, אלא דווקא טוב לסביבה.

ולצוות המארגן שזאת לו כבר הפעם השנייה, כבוד על היוזמה, כבוד על הביצוע, כבוד על ההשקעה ועל זה שסופשבוע אחד בשנה אתם משחררים רק בשבילנו את הסחנה.

תודה על החוויה הקסומה למור דר, תודה לדותן שמואלי, תודה למור שיבולת, תודה להדר ניר, תודה לנעה דרורי, תודה לנועה אשכול ולכל הרבים שסייעו ולקחו חלק בהכנות ותודה אחרונה לרותי בק רבת הפעלים

(פונה לילדים): נו, ילדים, אז עכשיו אתם יודעים מה אומרים?

ילד: אומרים תודה אבא

ילד: וגם מזל טוב

אבא: מזל טוב למי?

ילד: מזל טוב לשריד, הבית שלנו, שהשנה הוא כבר בת/בן 95