חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו לקרן היסוד בצ'כוסלובקיה בהצעה להשיג הלוואה בסך 4000 לא"י (סכום עצום באותם הימים), כדי שכל הסכום הזה יוקצב בבת אחת להקמת בנייני משק והשקעות יסודיות אחרות, שיאפשרו ביסוס מהיר למשק.
ההלוואה הושגה ובשנת 1932 הונחה אבן היסוד למחסן התבואות והתחילו להבנות גם מגדל ההחמצה (סילו), רפת שנייה, מתבן, בית מדגרות, שני בתי אימון, שני לולים ומדגרה.
גם מן השמיים סייעו, כנראה, למפנה רב זה שחל בחיי שריד. שנת 1932 הייתה גם שנת ברכה ביבולים אשר כמוה לא ידע העמק מאז התחדשה בו ההתיישבות העברית… גם המסגרת החברתית נתרחבה והקבוצה הפכה עם כניסתה ל"קיבוץ הארצי" לקיבוץ וקיבלה בסוף שנת 1931, השלמה מתנועת ה"שומר הצעיר".
הגוף המשלים הפעם היה קיבוץ "הבונה", מיוצאי התנועה בפולין שעברו תקופת עצמאות בפתח תקווה. עם כניסתו של גוף זה למשק, התגשמה בפועל ההתמזגות עם הקיבוץ הארצי ועם התנועה.
נפרצה הקליפה ה"משקיסטית" הצרה שסגרה על התפתחותו החברתית של הקיבוץ ונשתנו סדרי החיים בשטחים רבים… אך זמן קצר אחרי השלמת "הבונה" בשל שוב הצורך בהשלמה נוספת… (מתוך – שריד – 25 לקיומה).
מבט כלפי העבר (כתב – יעקב פרידמן).
את שנות שריד הראשונות יש, לדעתי, לחלק לשתי תקופות כמעט שוות:
תקופה ראשונה עד שנת 1932, שבה הונח היסוד למשק. זאת הייתה התקופה ה"חלוצית", שכל מאמצי הקיבוץ התרכזו בהנחת היסודות ובניין המשק.
ותקופה שנייה, שהמשק בה התחיל לשאת את עצמו מבחינה כלכלית …
אנו חברי "הבונה" הגענו לכאן על גבול שתי התקופות הנ"ל… בזמן הראשון להיותנו פה, הזדמן לי לא פעם לשמוע שיחות שעלולות היו לגרום לייאוש…
לא פעם נשאלה מצד החברים השאלה, מהי התועלת שאנו מפיקים מקשרינו עם הקיבוץ הארצי? תקופה ארוכה למדי עברה, עד שכל החברים התחילו להרגיש את עצמם קשורים לתנועה ולחיים בה… המתעסקים בפועל בפעולות הקיבוץ הארצי מקובלים היו כ"בטלנים" או סתם משוגעים לדבר…
היסוד החברתי של הקיבוץ היה אז בעיקרו מושתת על קשריהם האישיים של החברים בעבר וההווי המשקי. נוצר המצב הבלתי נורמלי, שכל דאגות ופעולות הקיבוץ היו לנחלת יחידים בלבד. ההתפתחות החברתית הייתה איטית. קשה היה להתגבר על מושגים ועל הרגלי חיים מושרשים. מאמצים בכיוון זה מצד חלקים ניכרים בתוך הקיבוץ קיבלו לפעמים אפילו אופי אישי ונגמרו גם באבדות… אך האינסטינקט החברתי של הקיבוץ גבר בסופו של דבר… על ידי התפתחות משקנו והתרחבות הקיבוץ נשתנה סדר החיים בשטחים שונים, מה שנתן אפשרות נוחה יותר להתפתחותו הנורמלית שהביאה אותנו עד הלום.
מצאנו בארכיון בתיק המכתבים:
30.10.1930
לכבוד קיבוץ השומר הצעיר – "הבונה" פתח תקוה.
א.נ.
אנו מאשרים את קבלת מכתבכם מס. 26 מיום 20/10, והרינו מתכבדים להפנות את תשומת ליבכם לזה, שהתשלום בעד שימוש באוהלים צריך להתחשב אצלכם בין ההוצאות ההכרחיות שאתם עושים.
מלבד זה, לא טוב גם בשבילכם לדחות את התשלום, כי הלא מחודש לחודש מתרבה הסכום ולסוף אוקטובר כבר יעלה חובכם לסכום של 10.345 לא"י.
אי לזאת, אנו מבקשים אתכם לשלם לנו בהקדם האפשרי את המגיע לנו…
בכבוד רב – הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
קופת חולים פתח תקוה. 22.6.1930
להנהלת קיבוץ "הבונה" כאן.
ח.נ.מ.
בקשר עם האפידמיה של טיפוס המעיים, אשר התחילה בכל קצווי הארץ, אנו מסדרים הערב בשעה שבע וחצי בחצר מפ"ח אספת הסברה לבאי כוח כל קיבוצי פתח תקוה. נא לבוא בשעה הקבועה לשם קבלת אינפורמציה, על דבר אמצעי הזהירות נגד המחלה הנ"ל…
בברכת חברים – קופ"ח פתח תקוה.
פתח תקוה – 22.10.1930
למזכירות קיבוץ "הבונה" כאן.
ח.נ.
לפי החשבונות בינינו מגיע מכם על חשבון המיסים עד הראשון לחודש זה, סך 6.435 לא"י. במשך כל החודש הזה לא סילקתם לנו אפילו את המיסים השוטפים של ספטמבר שנה זו ועוד מעט ייגמר החודש ויתווסף לחובכם גם מיסי אוקטובר. דבר שאיננו יכולים להסכים לו בשום פנים ואופן. אנו מודיעים לכם שאם עד יום הראשון ה- 26 לחודש זה לא תסלקו לנו את המגיע, תכריחו אותנו לאחוז נגדכם באמצעים לגמרי לא נעימים… מכתבנו זה ישמש כהתראה אחרונה…
בברכת חברים
קופת חולים פתח תקוה.
חברי השלמת קיבוץ "הבונה":
• סוניה ברנשטיין
• טייבל שטיינשנייד
• שרה פרידמן
• יעקב (ב') פרידמן
• אליעזר פלג (פינצ'וק)
• שפרה כפרי
• טורי כפרי
• אריה חלבין
• הניה חלבין
• חייקה פלגי
• חיים פלגי (פלוצקי)
• מנחם (מנדל) דרורי
• חיים המאירי.
מצטרפים: חנה דרורי
4 תגובות
תיקון –
לפי דעתי . החסרת את בתיה וצבי פרידמן, פרץ שיין, חיים פלגי לא היה בקבוצה הזאת. אני לא מצליח לזכור מי עוד היה בקבוצה
תיקון על תיקון
לבן חור שלום!
צבי פ. עלה ארצה כעולה בלתי ליגאלי לא מקושר לשום קבוצה.
בתיה פ. היתה בקיבוץ "הסולל" בפתח תקוה שיועד לבית אלפא.
פרץ שיין השתייך לקיבוץ ג' -ד'.
חיים פלגי לא השתייך לקיבוץ "הבונה". (מקור הטעות בארכיון שלנו).
תיקון שם נוסף –
מקבל את ההבהרה שלך תבדוק לגבי יהודה שפיצן אם הוא היה חלק מהקבוצה
טורי לא היה חבר בהשלמה "הבונה", הכיר את שפרה בשריד ביום הגעת הבונה לשריד, לדבריו היה העגלון שהסיע את חברי הבונה מגניגר (אליה הגיעו ברכב) לשריד.
טורי הגיע לשריד כמצטרף יחיד לפני קבוצת הבונה לאחר שהות בבית אלפא אחרי שקבוצה קטנה איתה הגיע לשם התפרקה