ימי קורונה 2 – מאת: דני נימרי
הימים הולכים ומתארכים, נשזרים ונאחזים זה בזה לבלי הפרד, כאילו הם כולם יום אחד מתמשך, עד שלרגע אינך יודע, אם
כל הפוסטים של דני נימרי
קרא עוד ←
ימי קורונה / כתב: דני נימרי
אני יודע שלכתוב עכשיו על הקורונה, זו לא מציאה גדולה. אני בטוח שרבים וטובים ממני, עושים עכשיו בדיוק את מה
עורבים וקוקיה מצויצת
לאחרונה צפו כמה חברים בזוג עורבים שמאכילים גוזל מתבגר של קוקיה מצויצת. זו תופעה שאינה נדירה בארץ וגם אצלנו כבר
ירגזי מצוי
אצל עידית וניר, על המרפסת, קינן לאחרונה בלועו של כד חרס, זוג ירגזים.השם העברי של ציפור יפה וחמודה זו, ניתן
הנשיפה האחרונה
נחשים שחורים בואו לאיציק", צרח פתאום איציק ה'צולע' בקול ניחר, מחריד באחת את הדומייה המענגת של שעות הערב המוקדמות, כשרבצנו
זיג זיג זיג
כמה חודשים לאחר שחגגתי עם הורי ועם כל הדודים והדודות שלי מחיפה, יום הולדת עשר, המורה שלי, דבורק'ה הלר הוציאה
כמו זוג יונים
היינו כבני אחת עשרה, עמרם ועידו ואברם ואפרים ואני, כשהגיע לשמחתנו הקיץ והביא עימו כתמיד את החמסינים, את הנחשים בלול,
האצבע השישית
כבר באותה שעת צהריים לחה ודמומה, כשנכנס בשער הקיבוץ הפרוץ לרווחה, מנקרת תחושה עמומה בראשו של צבי (הרשל) מורגנשטרן, ששב