מדי תקופה נצבעים שולי המדרכות בצבעי אדום לבן.
מחוץ לקיבוץ מי שמעז לחנות בסמוך למדרכה המסומנת כך
מסתכן בדו"ח כבד ואף גרוע מכך – גרירה. אצלינו אין כל מעצורים
וחסמים. הבריונות חוגגת. למשל: נסלל שביל חדש בין הבית שלנו
לבית של ניר רזניק ודלית ועד לכביש המזומבר, סליחה, המזוגזג.
נהגתי לנסוע בקלנועית בשביל זה לברכה. בהגיעי למדרכה, לעתים
חנה רכב עליה. במקרים אחרים, כשהגעתי למדרכה ופניתי ימינה
כדי לרדת היכן שבמדרכה הייתה רמפה לירידה לכביש, דווקא עליה
חנה רכב. היה עלי לסגת ברברס (אין מקם להסתובב) והייתי מבואס.
אני מבקש להתייחס גם לכביש המזוגזג. זה כביש מסוכן. אם דעתך
מוסחת לשנייה, אתה עלול לעלות שם על פינה של הזיגזג. לרוכב אופנוע
זה ממש מסוכן. אבל, פתחתי בחניות. ובכן, בכביש זה מסומנים מקומות חניה
בצורה מסודרת, וטוב שכך. אבל, ישנם החונים על הכביש היכן שאין חניה. הדבר
גורם לחסימת הכביש והפיכתו למסלול יחיד. כלומר, אין אפשרות שיעברו שני כלי
רכב הנוסעים זה מול זה.
על כביש המזכירות ישנה מובלעת הצמודה לגן הילדים. המובלעת הותקנה כדי שניתן
יהיה להמתין שם עד שהרכב הבא ממול יעבור. מכוניות חונות שם באופן קבוע ומבטלות
את האופציה שלשמה הותקנה המובלעת.
התייחסתי לכך בעבר. די להפקרות. גם בתוך הקיבוץ יש לנסוע כחוק וגם לחנות לפי המותר.
אני כותב שורות אלה לא כדי לשחרר קיטור, אלא שאני מקווה שיתעשתו בקיבוץ ויקימו גוף
אכיפה לנסיעה וחנייה כחוק.
בברכה
יוסי נץ
תגובה אחת
הכביש העולה מהבריכה לכיכר גן אילן הוא לא פחות משערורייה תכנונית. מהרגע שסללו אותו לפני מספר שנים היה ברור שמדובר בתכנון הזוי לגמרי המקשה על מעבר רכבים בציר זה שהוא ציר מרכזי בקיבוץ
תוסיף על זה את סגירת הכביש הדרומי בשעות הבוקר מה שמגביר את התנועה בציר הבריכה בעת העליה לגנים, תוסיף על כך את הרכבים החונים שם על הכביש וחוסמים את המעבר ובל נשכח את המשאיות שפורקות ציוד למעלה לחדר האוכל וחוסמות את הכביש בשעות הבוקר העמוסות ממילא…
הפתרון פשוט, יש לגלח כמטר אחד מכל פינה של מפרץ שנבנה לאורך הכביש ההזוי הזה, כך יווצר עוד מעבר בפיתולים ויאפשר מעבר שני רכבים.
לגבי סימון האדום לבן במפרץ החניה מתחת לגן תות, אין שם שום בעיה של מעבר שני רכבים, אין צורך בסימון האוסר חניה שם, מיותר לגמרי, זהו דווקא כביש מצויין המאפשר גם חניות נוחות וגם מעבר שתי מכוניות.
כביש הבריכה הוא קטסטרופה ותוצאה של תכנון הזוי