בפסח כל שנה

אנו שואלים "מה נשתנה"

השנה….

בנושא החטופים, כמו אשתקד,

הם נמקים במנהרות ואנחנו צמודים לממד.

היו לנו הרבה ציפיות,

אך כגודלן  גודל האכזבות.

למרות הכל, אפילו בגיל שיבה,

חשבתי שיש עוד תקווה.

בין הילדות לזיקנה,

בין השפיות לשנאה,

בין הבלבול לאסון,

כך נשבר החזון.

הממשלה הנוכחית

 מנסה לשנות סדרי בראשית.

מתחילים לסלק את שומרי הסף,

בכל פעם מישהו נוסף.

רק אז, כשנתייאש, ולא יהיה לנו אכפת,

יפרקו כליל את בית המשפט.

חברי אומרים לי: מה שבאמת חשוב,

שהחיטה צומחת שוב.

זה נכון!

אבל לא על הלחם לבדו יחיה האדם,

כבוד האדם וחירותו מעל כולם!

ונקווה שבפסח הזה

ישובו בנים לגבולם!!