לפני כמה ימים הזמין אותי עוזי שוויצר לצפות בציפור מעניינת שדוגרת אצלו בכרם על האדמה. כשהגעתי, קמה הציפור החששנית וברחה במעוף קצר לקצה הכרם, מותירה אחריה בגומה קטנה חשופה לגמרי, שתי ביצים גדולות מאוד מנוקדות בצבעי הסוואה. לא התקשיתי לזהות אותה, בעיקר עקב המראה המיוחד שלה. הכרוון המצוי היא ציפור די מצויה בשדות שלנו וכל מי שיוצא להליכות בשדות יכול לצפות בה מדי פעם. היא יוצאת דופן ברגליה הארוכות, בצבעיה המדבריים ובעיניה הדומות לעיני חתול. שעות הלילה הן שעות  הפעילות העיקריות של הציפור הזו, בהן היא תרה אחר בעלי חיים, בעיקר חרקים, שהם מזונה העיקרי. אין הבדלים ניכרים במראה החיצוני בין הזכר לנקבה. שניהם משתתפים בדגירה על הביצים הנמשכת עשרים ושישה ימים(!) כמה ימים לאחר בקיעת האפרוחים הם כבר מסוגלים לצוד בעצמם חרקים קטנים.