3/1942
שלום רב לך מרדכי!
…במשך נסיעה ארוכה של יום שלם במכונית עברתי המדבר והגעתי לעיר קטנה על שפת היאור…נסעתי ברכבת למקום העתיקות המפורסם ביותר בסביבה. עכשיו תתאר לעצמך עיר שלמה שחיה מתיירים. לו ראית את הלוקסוס הזה. ומחירים שעוד לא שמעתי. (ספל תה 4 גרוש.)
… מזל טוב לחסיה וקוליק, ד"ש לבבית להם… במה עוסקים כעת בבית? מה מצב השדות?
כמה גשם ירד? מה מצב המכונות שלנו?
שלום לך – טורי

1/10/1943
שלום חברים!
הרבה פעמים כבר רציתי לכתוב לכם, אבל זה לא הלך. מצד אחד התנאים לא אפשרו לי את זאת ומצד שני קשה היה לי למצוא קשר אליכם. עליכם להבין שזה למעלה משלוש שנים שאני כבר מחוץ לקיבוץ. ועדת הקשר עושה מה שבאפשרותה אבל לדעתי זה לא מספיק… אין לי טענות לקיבוץ, אני רק מציין עובדה כפי שהיא קיימת. אני מתאר לעצמי שמצב אותם החברים שאין להם משפחה בקיבוץ הרבה יותר קשה…
את הדחיפה לכתיבה הפעם, נתן מאורע שקרה לי היום.בפעם הראשונה על אדמת אירופה נפגשתי עם יהודי. עליכם לדעת שקל מאוד להכיר שאנו יהודים ארץ ישראליים. על כל מכונית מצויר מגן דוד ועל הרבה מכוניות יש לנו גם כתובתו שהנהגים בעצמם מוסיפים. השפה העברית נשמעת בכל החזית.
ובכן, ניגש אלי בן אדם לבוש ציבילי ומתחיל לדבר ביידיש. מתברר שהוא יהודי מלודז'(פולניה) שעבר את כל צרות אירופה והגיע למחנה הסגר בסביבה הזאת. עם התקדמות הצבא שוחרר. הפגישה הזאת נגעה בי מאוד. הרגשתי שבכל זאת יש טעם לכל הסבל הפרטי הזה. ניצלים יהודים על ידי הצבא המתקדם וטוב שגם יהודים ארץ ישראליים נמצאים בשורות המחנה המבשר דרור… כשחזרתי מחזית לוב לא חשבתי שאשתתף גם בחזית זו. הגורל רצה אחרת והנה גם אני בין אלה שדופקים על דלתות המבצר הגרמני. אני יכול להבטיח לכם שדופקים בכוח ובחוזקה. איפה אברהם ואיתמר ויתר החברים?
שלום רב לכולכם – טורי.

1/3/1945
חברים יקרים!
קבלתי אתמול את החבילה ששלחתם לי לרגל ט"ו בשבט. הייתי נרגש מאוד אחרי שפתחתיה. התמונה של זאבי, האלבום היפה והציורים ועבודת היד של הילדים הפתיעו אותי בהחלט. לא חשבתי לכתוב לכם, כי קשה עלי הכתיבה, אבל אחרי קבלת החבילה הזאת מוכרח הייתי לכתוב ולהביע את תודתי…
שלום ולהתראות טורי  

חברי שריד שהתגייסו ושירתו במסגרת הצבא הבריטי:
דוד (מיכלזון) מירון
איתמר (קסונסקה) ספר
אהרון (טורי צימר) כפרי
אברהם מנדלר
צבי (אפא) כץ
אהרון זגרצמן
צבי (השו) שפלר
הרצל וישניוב
אהרון (צ'צ'יק) עשת

למען הדיוק כדאי לציין, שהבריגדה היהודית היתה חטיבה בצבא הבריטי על טהרת היהודים, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. למעשה, החליטה ממשלת בריטניה על הקמת הבריגדה רק לקראת סוף מלחמת העולם בחודש יולי – 1944. (עד אז שרתו כל המגויסים במסגרות שונות של הצבא הבריטי ולא כחטיבה נפרדת).

בשיאה מנתה הבריגדה כ – 5000 חיילים, בעוד שלכלל הצבא הבריטי היו מגויסים
כ – 38000 חיילים יהודים. הבריגדה שהתה בחזית איטליה כחודשיים, מהם שלושה שבועות בקרבות של ממש. בתום הלחימה המשיכו חיילי הבריגדה במשימות של ממשל צבאי באירופה ולאחר מכן השתחררו.   

לכתבות נוספות בסדרה לחצו כאן