עוד חוליה בשרשרת קיבוץ ג’ – ד’

תמונה של קיבוץ-שריד-שנת-1936
חברים "ותיקים" מקיבוץ ג' -ד' עם צעירים מקיבוץ "מלט. עומדים מימין לשמאל: איז'ו ברנשטיין, יוסל ולנר, יעקוב נימרי, מושקו אברמוביץ, אבנר אבלס, אליהו אלמן יושבים: מנדל מאיר, פרץ שיין, משה כהנא, יהודה שפיצן, אליעזר פלג.

כל מי ששומע כיום את השם המוזר הזה, קיבוץ ג’ – ד’, שואל את עצמו בוודאי, מהו מקורו? וההסבר הוא פשוט למדי: החברים בהשלמה הזו לא היו בתנועת השומר הצעיר בחו”ל. הם היו מאורגנים בתנועת “החלוץ” ומכיוון שקדמו להם באותה תנועה קיבוצי א’ וב’, היו הם לקיבוצי ג’ ו- ד’, פשוט על פי סדר ה-
א’ – ב’. 
כל זה קרה בעצם, רק כאשר לאחר תלאות רבות ומשברים, הצטרפו שרידי קיבוץ ג’ לקיבוץ ד’ “בברית הקיבוצים” והיו לקיבוץ ג’ – ד’. 
קיבוץ ג’ נוסד בגליציה (שבאותה עת הייתה חלק מפולין) כבר בשנת 1925. 

באותה שנה הופסקה האפשרות לעלות לארץ וזרעה ייאוש בין רבים מחבריו. 
גם גורלם של החברים בקיבוץ ד’ היה דומה ועל מנת להתגבר על המשבר הקשה, החליטו חברי שני הקיבוצים להתאחד ולצאת להכשרה ממושכת עוד לפני שעלו ארצה. 
במסגרת ההכשרה למדו את השפה העברית כשפה מדוברת, עבדו כפועלים שכירים בחוות חקלאיות ובאחוזות פרטיות, וניסו להסתגל לעבודה גופנית. 
הם עבדו בשדות בכל עבודה קשה ובתנאים קשים וחיו בצניעות רבה ככל הפועלים החקלאים באותה עת. 
כל זה התרחש בתום מלחמת העולם הראשונה, ימי “אביב העמים” תקופת הזוהר של אמונות ותקווה לקראת “עולם המחר” של אחוות עמים, חופש ושוויון לכל בני האדם עלי אדמות. 

בשורת חידוש העלייה לארץ בשנת 1929 הפיחה רוח רעננה בתנועה. 
גלי שמחה הציפו את יהדות אירופה. כמו רבים אחרים באותה עת, הגיעו עם העלייה החמישית גם חברי קיבוץ ג’ – ד’ מגליציה לגבעת מיכאל בנס ציונה. 
הפגישה הראשונה עם המציאות בארץ, הלמה בחוזקה וללא רחמים בצעירים חסרי הניסיון. חוסר העבודה הכרוני גרם לניוון חברתי ולמחסור חמור, אפילו במצרכים בסיסיים. שוב פשט ייאוש בין החברים ורבים לא החזיקו מעמד ועזבו. 
בתום שנתיים לשהותם בנס ציונה, תשושים מבחינה פיזית ולאחר עזיבות רבות, כאשר מבין 120 חברים בקבוצה נותרו רק 20 שומרי אמונים לרעיון הקיבוצי, הוצע להם להשלים את שריד. 
ב – 21.5.1932 הם הגיעו לשריד. משק “ותיק” כהגדרתם – בן שש שנים וגיל חבריו ה”קשישים” נע בין 32 – 25 שנה. 
לא קלה הייתה הפגישה בין חברים ה”וותיקים”, שרובם יוצאי מערב אירופה לבין החדשים, יוצאי מזרח אירופה. היו הבדלים רבים במושגים ובגישה לדברים שונים. אך המציאות בשטח הוכיחה שניתן להתגבר על הכול ועד מהרה נתבדו כל החששות. 

“ובשריד בשנת 1932 נמצאו במקום כ – 50 חבר… הורגש מחסור תמידי בידיים עובדות ומשנתקרבה עונת העבודות הבוערות, הוברר ביתר בהירות הצורך הדחוף בהוספת אנשים מקום”… 
“התקבלנו יפה”, כתב בזיכרונותיו יהודה שפיצן – “וכבר למחרת יצאנו לעבודה. סודרתי לקשירת שקים על הקומביין, שנחשב אז לתפארת המיכון החקלאי בארץ. מאובק ועקוץ מברחש, אך מבסוט, סיימתי את יום עבודתי הראשון בשריד”. 

תמונה של קיבוץ-שריד-שנת-1936
הגורן - (ראשון משמאל ישראל שיין)

ואלה שמות חברי הקבוצה: 
• יצחק (איז’ו) ברנשטיין 
• דוד (דודיו) אפל 
• משה כהנא 
• הדסה כהנא 
• פרץ שיין 
• יהודה שפיצן 
• מינה מרגלית 
• יוסף מרגלית 
• ישעיהו עריף 

• יעקב רוזנפלד 
• רחל (דוז’ה) רוזנפלד 
• צבי (השו) חיאל 
• שרה רוטנברג 
• וורנר רוטנברג 
• חנה שומסקר 
• אריה שומסקר 
• צבי (השו) שפלר 
הצטרפו כבודדים לחברי ההשלמה: נחמה שיין; מרגיט חיאל; רבקה שפלר.

הכתבות בסידרה:

תמונה של חברי גדוד השדה

גדוד “השדה”

השלמת גדוד “השדה” הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – “עידן התמימות”, כולם

קראו עוד »
תמונה של חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941

מאם המושבות לשדות שבעמק

סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה’ | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה’ הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א’), יוצאי תנועת “וורקלויטה” שעלו

קראו עוד »
תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946

בריכת השחייה

בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו

קראו עוד »
תמונה של מנוחה בגורן שנת 1934

השלמת גדוד “הבונה”

חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו

קראו עוד »
תמונה של אוטובוס-ליריד-המזרח

שריד – 1934

לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו”ל. מן המכתב הארוך,

קראו עוד »
תמונה של שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה

קו הנפט

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות

קראו עוד »
תמונה של קבוצת "אחוה" בליטא - חורף 1920

בעקבות יומן “אחוה”

בעקבות נסיונותי להוציא את יומן “אחוה” לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,

קראו עוד »
תמונה של שריד 1928 - חברי קבוצת "אחווה" ו"ביברכה"

ביברכה

רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ’כיה

קראו עוד »
תמונה של חדר האוכל

מה שהיה הוא שיהיה…

באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר

קראו עוד »
תמונה של פתיחת-מי-מקורות-1941

הבו לנו מים, מים…..

מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את

קראו עוד »

תגובה אחת

  1. יוסי ריגלר (30/11/2011) הגב

    ברשימת חברי ג’-ד’, רשומה גם גיטיה אפל, שכידוע היתה חברת קיבוץ “מלט”.
    בבקשה לא לערבב בין ההשלמות.

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 1/4/2019

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן