הבו לנו מים, מים…..

תמונה של פתיחת-מי-מקורות-1941
בחזית התמונה פרץ שיין

מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את הילדים, הולכים לבריכה, משקים את העציצים והגינה, והכול זורם לו בצינורות המקובלים, כמובן מאליו וטבעי לגמרי מבחינתנו, אלא אם כן, היה איזה פיצוץ בצינור, והודיעו או לא הודיעו לנו על הפסקת מים.

האמת היא, שבשנים האחרונות החלו להטריד אותנו יותר ויותר בנושא מצוקת המים בישראל בכלל ואצלנו, בשריד, בפרט, והקציבו לנו מכסת מים והטילו עלינו קנסות כאלה ואחרים. אך נדמה לי שמותר לנו לפחות לשאול – האם אין פה מדיניות ממשלתית מכוונת? האם המצוקה היא אמיתית או מלאכותית, מצוקה שמיוצרת כדי להכביד עלינו האזרחים את נטל המיסים ולהגדיל את הכנסות המדינה, ובסופו של יום להעביר את כל הטיפול בנושא המים לידי כמה אוליגרכים, שבלאו הכי כבר שולטים על מרבית המשק בישראל? 
נו טוב. המדור, כידוע לכם, אינו עוסק בפוליטיקה, אלא בכמה סיפורים במלאות 85 שנה לשריד, וזו ההזדמנות לספר למי שאינו יודע זאת, ששנים לא מעטות היו המים אצלנו ממש במשורה, למעשה משנת 1927 ועד שנת 1941. 

וכך נכתב בספר היובל במלאות לשריד 25 שנים: 
…"עוד יותר הכבידה עלינו שאלת המים. היינו מביאים אותם בעגלות מבאר ערבית שבינינו ובין גבת ומובן שהכמות הייתה זעומה למדי. יש שבהפסקת הצהריים, היינו עומדים ומחכים לעגלת המים שתבוא, כדי שאפשר יהיה להתחיל להרתיח תה ולרחוץ קצת את הפנים… 
פח נפט מנוקב חורים – זאת היא המקלחת. את המים למקלחת מספק החמור "פטר" המוביל אותם על גבו… רק אחרי משא ומתן עם הסוכנות סופקה דרישתנו והונח קו צינורות עד אלינו… 
…עם גידול מספר האנשים ובעלי החיים במקום, שוב לא הספיקו מי הבאר בגבת, והיינו צריכים לקנות את זכותנו לשאוב מהבאר הערבית שליד תל שדוד… למרבית הרעה גרמה רעידת האדמה שהייתה בשנת 1927 לכך, שמי הבאר שליד גבת חרבו כמעט כליל"… 

אלא שגם מי הבאר של תל שדוד הספיקו רק לזמן קצר. 
אמנם אנחנו, הילדים, נהנינו מאוד מאותו מקום רווי מים שליד תל שדוד, שנהגנו לכנותו "גן עדן". זה היה מין גן קטן מוקף כולו במשוכות צבר ועצי פרי נוספים, שיצאנו אליו לטיולים לעיתים מזומנות. קטפנו ואכלנו 'סברס' ותאנים ושקדים מרים, חיפשנו 'עתיקות' נדקרנו ונשרטנו ונעקצנו, אך תמיד חשנו כאילו שהינו למשך כמה שעות מופלאות בגן עדן אמיתי. 

לאחר כמה ניסיונות קידוח, נמצאה באר נוספת מדרום לשטח הישוב (בערך במקום בו נמצא היום המאגר של יפעת), שכונתה בפי כל – "בית המשאבות", (גם לשם הרבינו לטייל, לראות את הדקלים שהיתמרו שם ולקטוף כפות תמרים לחג הסוכות), אך ספיקת המים ממנה הייתה נמוכה מאוד ועלות השאיבה גבוהה מאוד. 

תמונה של זאב ברק מוביל מים
זאב ברק מוביל מים

…"בינתיים הלכה בעיית המים, שלא פסקה להטרידנו מהיום הראשון להתיישבותנו, והחריפה מיום ליום. הניצול המופרז של הבאר הביא לדלדול מימיה וכדי לספק צרכים מינימליים של אדם ובהמה היינו צריכים לשאוב גם בלילות וההוצאות לאספקת מים לפי מאזן שנת ת"ש (1940) הגיעו ל – 600 לירות ארץ ישראליות… 

…ההתקשרות עם "מקורות" נדחתה לזמן מה כי פחדנו להתחייב… אך בעיית המים הלכה והחריפה. המשאבות היו מתקלקלות מפעם לפעם וגם הבאר – מימיה הלכו הלוך ופחות… וגם עכשיו יש והיו צריכים להביא את המים מרחוק, אמנם לא על גבי חמור, כי אם במכונית עמוסת כדים… 

…אחרי שהמשא ומתן הממושך בינינו ובין מקורות הסתיים בחיוב בסוף שנת 1940, סומן הקו וכל הקיבוץ, בנעוריו ובזקניו, התגייס לחפירת התעלה ולהנחת הצינורות לאורך של שני קילומטר וחצי, המרחק בינינו ובין הנקודה הסופית של הצינור בגבת. מעולם לא ידע הקיבוץ תקופה כזו… רוח של התנדבות והתלהבות כבשה את הכול… בוקר בוקר יצאו עשרות חברים, מי לחפירה, מי לעטיפת הצינורות בבד מזופת, מי להברגת הצינורות ומי להנחתם בתעלות… 

ב – 27 במרץ 1941 נפתח הברז בטקס חגיגי וזרם מים אדיר זינק למרום ובישר כי אדמת שריד הייתה לה עדנה"… 

"היום כ"ז באדר א' תש"א התאספנו ובאנו חברי קיבוץ השומר הצעיר שריד אשר בעמק יזרעאל, בנערינו ובזקנינו וכל הטף אשר לרגלינו ובמעמד מושל המחוז, באי כוח המוסדות הלאומיים וקהל אורחים ומוזמנים, השלמנו את מלאכת קו המים ונרד להזרים בפעם הראשונה את מי מקורות לשדותינו"… 
(מתוך מגילת המים). 

ומאז ועד היום זורמים אלינו מי מקורות, שאנו מקבלים אותם היום, כאילו הם דבר מובן מאליו…

הכתבות בסידרה:

תמונה של חברי גדוד השדה

גדוד "השדה"

השלמת גדוד "השדה" הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – "עידן התמימות", כולם

קראו עוד »
תמונה של חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941

מאם המושבות לשדות שבעמק

סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה' | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה' הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א'), יוצאי תנועת "וורקלויטה" שעלו

קראו עוד »
תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946

בריכת השחייה

בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו

קראו עוד »
תמונה של מנוחה בגורן שנת 1934

השלמת גדוד "הבונה"

חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו

קראו עוד »
תמונה של אוטובוס-ליריד-המזרח

שריד – 1934

לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו"ל. מן המכתב הארוך,

קראו עוד »
תמונה של שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה

קו הנפט

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות

קראו עוד »
תמונה של קבוצת "אחוה" בליטא - חורף 1920

בעקבות יומן "אחוה"

בעקבות נסיונותי להוציא את יומן "אחוה" לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,

קראו עוד »
תמונה של שריד 1928 - חברי קבוצת "אחווה" ו"ביברכה"

ביברכה

רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ'כיה

קראו עוד »
תמונה של חדר האוכל

מה שהיה הוא שיהיה…

באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר

קראו עוד »
תמונה של פתיחת-מי-מקורות-1941

הבו לנו מים, מים…..

מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את

קראו עוד »
תמונה של חברי "מלט" הצעירים - בנס ציונה 1933

השלמת "מלט" הגדולה בהשלמות שריד

שנות השלושים המוקדמות של המאה העשרים, היו שנים של גאות לתנועת ה"שומר הצעיר" ברומניה. מערים, עיירות וכפרים מכל קצווי רומניה, התקבצו ובאו עשרות צעירים יהודים שחלמו

קראו עוד »

3 תגובות

  1. אלדד (05/12/2012) הגב

    אם הבאר שמוזכרת ליד תל שדוד היא עין שדוד שמסומנת במפה? לא מזמן ביקרתי בעין שדוד ואין במקום כל סימן למים. האזור מופר ונראה שלא נשאר דבר מהבוסתן שהיה באזור בשנות ה- 30. האם מישהו יודע מה קרה למעיין שהיה שם? האם הוא נוקז?

  2. דני (11/12/2012) הגב

    שלום אלדד
    מימיו של המעין הקטן ליד התל זורמים בעיקר בחורף לתעלת הניקוז שלצד הדרך הלבנה. בעבר שאבנו אותם למאגר אך הפסקנו. הבוסתן שליד התל – בעיקר משוכות צבר, חוסל סופית עם בנית המאגר בתחילת שנות השבעים. עצי השקד התאנה והזית מתו עוד לפני כן כתוצאה מפגיעת מחלות ומזיקים.
    חבל! בברכה – דני

  3. אלדד (07/01/2013) הגב

    שלום דני,
    תודה על המענה והמידע. אכן ביקרתי במקום בתחילת חודש יוני, כך שאם זהו מעיין עונתי וספיקתו קטנה הוא בוודאי היה יבש בתקופה זו.
    אני מניח שהיום יש הבנה גדולה יותר שניתן לנסות ולשלב בין ציונות וחקלאות למורשת וסביבה.
    כל טוב,
    אלדד

השארת תגובה

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

    רישום גשם

    מדידה אחרונה 22/1/2025

    מ״מ גשם ביממה האחרונה
    סה״כ מ״מ גשם העונה
    גלילה לראש העמוד
    X
    דילוג לתוכן