את הרמז הראשון לדיון פנימי על הקמת בריכת שחייה בשריד, מצאתי בין דפי פרוטוקול אספת הקיבוץ שהתקיימה ב – 19.10.1946.
כאן נרשם ויכוח ארוך ורב משתתפים, שבמרכזו שלושה נושאים מרכזיים: 
היכן למקם את הבריכה, האם היא תוכל לשמש גם לצרכים ספורטיביים וגם לאגירת מים ולהשקייה ומאילו מקורות יממנו את בנייתה.

מסתבר שמכספי חברי קיבוץ שריד ששירתו בבריגדה היהודית [חטיבה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, שהורכבה כולה מיהודים מתנדבים], נותרו 600 לא"י (לירות ארץ ישראליות), שמומלץ להקצותן למטרה זו ואת יתר הסכום "מוכנים החברים לכסות בעבודה"… (הווה אומר – גיוסים בשבתות ולאחר שעות העבודה). חברים רבים מביעים את דעתם בעד ונגד, לכאן ולשם ובסופו של דבר מסתיימת השיחה, וכמקובל לעיתים במקומותינו, בלי שמתקבלת כל החלטה.

זמן קצר אחר כך, ב – 27.10.1946 מתקיימת אספה נוספת, שבה על סדר היום דיון נוסף על בריכת השחייה. וכאן, לאחר דין ודברים קצר ביותר כתוב ואף מודגש בקו – "הוחלט להקים בריכת שחייה"…

מן הפרוטוקול היבש אני עובר ללקט מתוך עיתוני "בשריד" מאותה תקופה, שמאירים לא מעט קשיים בהקמת הבריכה.

6.12.1946
…"ושיחת תמיד – בריכת שחייה. יש חברים שעודם מרבים לעסוק בנושא זה. הנה נזכרת בחורה בבגד רחצה יפה שיש לה עוד מחו"ל, ומצפה היא ליום בו תוכל להתקשט בו"…

17.1.1947
…"ניכרה התקדמות רבה לקראת כריית הבריכה…בעוד יום יומיים יתחילו לחפור ולהגריף את האדמה במגרף (סקרייפר). כ – 400 קוב אדמה צריך להוציא. מעתה תלוי הכול בהתנדבות החברים לעבודה, שההתגייסות לה מתחילה מחר. יש לקוות שהמפעל קום יקום"…

4.2.1947
…"בחפירת הבריכה הייתה לנו הפתעה נעימה כי לא נתקלנו בסלע. לכן גוברים הסיכויים שהעבודה תיגמר עד ה-1 במאי לפי התוכנית…עד עכשיו נתנו 80 חברים את יום הגיוס הראשון"…

21.3.1947
…"העונה הבוערת במשק מתקרבת והעבודה על הבנייה בבריכה עוד לפנינו…המחלקה הטכנית של הקבה"א איחרה בהמצאת התוכנית…בכוח הרצון להתרחץ עוד הקיץ בבריכה נתגבר על הקשיים"…

15.6.1947
…"סוף סוף זכינו כבר, למזל ולברכה, ביציקה ראשונה של חלק הרצפה בבריכת השחייה"…

14.9.1947
…"בשבוע הבא נטייח את פנים הבריכה… יש לציין שהסתדרנו במסגרת התקציב שנקבע (כ- 600 לא"י). אגב, חבל שאיחרנו את עונת השחייה. בינתיים הקיץ חלף ולא נהנינו מן הבריכה וחבל מאוד! רק בנו האשם!… 16 בחורות ו- 10 בחורים לא עבדו אף יום גיוס אחד… 37 בחורות ו- 41 בחורים התגייסו רק לפי יום אחד…ואני תמה ושואל: מה בדעת החברים, אשר צריך להזכיר להם את חובתם ואת חובם?"… 

3.10.1947 
…"גם היציקה האחרונה בבריכת השחייה נגמרה כבר למזל ולברכה. הגמר צויין במשתה קל של היוצקים – בו במקום… גם באספת החברים ניתן ביטוי למאורע זה בציון הראוי לו"…

22.10.1947
…"והבריכה נתמלאה מים.
זו הפעם הראשונה נתמלאה השבוע בריכת השחייה מים עד למעלה. יחד עם זה נדרשת כל האוכלוסיה לא להתרחץ בה כעת, מחמת סכנת התפשטות הדיזינטריה"…

11.12.1947
…"הואיל ו'סידור העבודה' השקיע ימי עבודה בבריכת השחייה יתר על המידה, הוצע לזקוף ימי שבתות המגיעים לחברים, שטרם עבדו בבריכת השחייה, על חשבון ימי עבודה אלה"…

14.3.1948
…"גם יעל (אייזנר) הקטנה כמעט שנפלה לתוך בריכת השחייה. אוהבים הקטנים לשחק שם, לדוג ראשנים ולהשיט על פני המים נייר וקיסמי עץ. והנה גחנה הקטנה במשחקה, נפלה המימה ונמשתה בידי חבריה, בתפוס אחד מהם אותה בסוודר והצילה"…

2.4.1948
…"בריכת השחייה עודנה מלאה על גדותיה מים עכורים. בימים הבהירים כלות עיניהם של קטנים וגדולים לרחיצה בבריכה, אך כל עוד שאין אפשרות להחליף את המים אין להתרחץ. האפשרות הזאת תהייה רק עם פתיחת עונת ההשקייה…
מקווים, שלמרות הכול, אפשר יהיה בקרוב לפתוח את עונת הרחיצה בבריכת השחייה שלנו"… (כאן המקום לציין, שבאותם ימים לא הותקנה עדין מערכת לטיהור המים. אי לכך, רוקנו את הבריכה אחת לשבועיים אך ורק למטרות השקייה ולאחר מכן שיפשפו את הירוקת מהקירות המטויחים ומהרצפה. ושוב מילאו את הבריכה… וחוזר חלילה עד סוף העונה.)

9.9.1948
"בתחרות השחייה, שנערכה בבריכת שריד, השתתפו עשרות מתחרים החל מגיל 11 – 12 עד לגיל הבוגרים ביותר. שוחים ומלוויהם באו מרמת דוד ועד לקבוצת גבע… אמנם חסרים עוד תנאים וסידורים חיוניים בבריכת השחייה שלנו שתהא ראויה לשמה, אולם אנו תקווה, שגם את אלה נשיג בקרוב"… 

לא ניתן לתאר את הקמת בריכת השחייה בלי להזכיר את הרוח החיה, היזם והדוחף הבלתי נלאה להקמתה – צבי – אפנשקה – אפא – כץ.
אפא הגיע לשריד בשנת 1934 עם השלמת "מלט". את הכינוי "אפנשקה" הלקוח מתוך אחד מספרי קארל מאי הוא אימץ לעצמו עוד ברומניה.
אפא עבד בפלחה וברפת וכבר בשנת 1941 התנדב לשרת בבריגדה היהודית עם חברים נוספים משריד.

אפא שלח לחברי שריד מכתבים רבים שנמצאים בארכיון שלנו. באחד מהם שנשלח בשנת 1945, כותב אפא לראשונה על חלומו להקים בריכה:
…"התקופה הזאת משאירה סימנים לרעה, אבל גם לטובה… והנה הרעיון שלי, שגם בקיבוץ יישאר סימן איזה שהוא כמזכרת הימים הקשים האלה. אנו החיילים כאן וגם אלה במקומות אחרים ודאי יצטרפו, רוצים שיקום בנין אשר יהיה מפעל ממש – וזה חלום ידוע – בריכת שחייה. שמעתי וקראתי שאתם מכינים בשביל הילדים הפתעה כזאת. אבל אנו רוצים בשביל הילדים והמבוגרים כאחד.

תבינו, לילד שיודע לשחות, בשבילו הבריכה הקטנה תהיה בבחינת אמבטיה לברווזים או תינוקות… ואני חוזר: קום יקום המפעל הזה… חברים, אם אתם רוצים לכבד אותנו, תתייחסו ברצינות לרצוננו זה. זקן ונער וילד וילדה, כולם יברכו שהחיינו"…

חלום נוסף שאפא הגשים עם חברים נוספים היה הקמת קבוצת כדורעף, שהביאה לשריד הרבה פרסום וכבוד.
אפא, שעבד בגד"ש עד יומו האחרון, היה מוכר לחברים כאדם הנאבק ומתווכח על עקרונותיו. הוא עשה זאת מעל דפי העלון הפנימי ובעיקר באספות הקיבוץ. 
הוא נפטר באופן פתאומי בשנת 1989, כאשר נשא באחת האספות נאום חוצב להבות על החובה להמשיך ולתמוך בעיתון מפ"ם – "על המשמר".