בריכת השחייה

תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946
בונים את בריכת השחייה 1946

בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו לנו שלטונות החוק את השימוש בה, במבנה הנוכחי, כבר בעונה הבאה.

את הרמז הראשון לדיון פנימי על הקמת בריכת שחייה בשריד, מצאתי בין דפי פרוטוקול אספת הקיבוץ שהתקיימה ב – 19.10.1946.
כאן נרשם ויכוח ארוך ורב משתתפים, שבמרכזו שלושה נושאים מרכזיים: 
היכן למקם את הבריכה, האם היא תוכל לשמש גם לצרכים ספורטיביים וגם לאגירת מים ולהשקייה ומאילו מקורות יממנו את בנייתה.

מסתבר שמכספי חברי קיבוץ שריד ששירתו בבריגדה היהודית [חטיבה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, שהורכבה כולה מיהודים מתנדבים], נותרו 600 לא”י (לירות ארץ ישראליות), שמומלץ להקצותן למטרה זו ואת יתר הסכום “מוכנים החברים לכסות בעבודה”… (הווה אומר – גיוסים בשבתות ולאחר שעות העבודה). חברים רבים מביעים את דעתם בעד ונגד, לכאן ולשם ובסופו של דבר מסתיימת השיחה, וכמקובל לעיתים במקומותינו, בלי שמתקבלת כל החלטה.

זמן קצר אחר כך, ב – 27.10.1946 מתקיימת אספה נוספת, שבה על סדר היום דיון נוסף על בריכת השחייה. וכאן, לאחר דין ודברים קצר ביותר כתוב ואף מודגש בקו – “הוחלט להקים בריכת שחייה”…

מן הפרוטוקול היבש אני עובר ללקט מתוך עיתוני “בשריד” מאותה תקופה, שמאירים לא מעט קשיים בהקמת הבריכה.

6.12.1946
…”ושיחת תמיד – בריכת שחייה. יש חברים שעודם מרבים לעסוק בנושא זה. הנה נזכרת בחורה בבגד רחצה יפה שיש לה עוד מחו”ל, ומצפה היא ליום בו תוכל להתקשט בו”…

17.1.1947
…”ניכרה התקדמות רבה לקראת כריית הבריכה…בעוד יום יומיים יתחילו לחפור ולהגריף את האדמה במגרף (סקרייפר). כ – 400 קוב אדמה צריך להוציא. מעתה תלוי הכול בהתנדבות החברים לעבודה, שההתגייסות לה מתחילה מחר. יש לקוות שהמפעל קום יקום”…

4.2.1947
…”בחפירת הבריכה הייתה לנו הפתעה נעימה כי לא נתקלנו בסלע. לכן גוברים הסיכויים שהעבודה תיגמר עד ה-1 במאי לפי התוכנית…עד עכשיו נתנו 80 חברים את יום הגיוס הראשון”…

21.3.1947
…”העונה הבוערת במשק מתקרבת והעבודה על הבנייה בבריכה עוד לפנינו…המחלקה הטכנית של הקבה”א איחרה בהמצאת התוכנית…בכוח הרצון להתרחץ עוד הקיץ בבריכה נתגבר על הקשיים”…

15.6.1947
…”סוף סוף זכינו כבר, למזל ולברכה, ביציקה ראשונה של חלק הרצפה בבריכת השחייה”…

14.9.1947
…”בשבוע הבא נטייח את פנים הבריכה… יש לציין שהסתדרנו במסגרת התקציב שנקבע (כ- 600 לא”י). אגב, חבל שאיחרנו את עונת השחייה. בינתיים הקיץ חלף ולא נהנינו מן הבריכה וחבל מאוד! רק בנו האשם!… 16 בחורות ו- 10 בחורים לא עבדו אף יום גיוס אחד… 37 בחורות ו- 41 בחורים התגייסו רק לפי יום אחד…ואני תמה ושואל: מה בדעת החברים, אשר צריך להזכיר להם את חובתם ואת חובם?”… 

3.10.1947 
…”גם היציקה האחרונה בבריכת השחייה נגמרה כבר למזל ולברכה. הגמר צויין במשתה קל של היוצקים – בו במקום… גם באספת החברים ניתן ביטוי למאורע זה בציון הראוי לו”…

22.10.1947
…”והבריכה נתמלאה מים.
זו הפעם הראשונה נתמלאה השבוע בריכת השחייה מים עד למעלה. יחד עם זה נדרשת כל האוכלוסיה לא להתרחץ בה כעת, מחמת סכנת התפשטות הדיזינטריה”…

11.12.1947
…”הואיל ו’סידור העבודה’ השקיע ימי עבודה בבריכת השחייה יתר על המידה, הוצע לזקוף ימי שבתות המגיעים לחברים, שטרם עבדו בבריכת השחייה, על חשבון ימי עבודה אלה”…

14.3.1948
…”גם יעל (אייזנר) הקטנה כמעט שנפלה לתוך בריכת השחייה. אוהבים הקטנים לשחק שם, לדוג ראשנים ולהשיט על פני המים נייר וקיסמי עץ. והנה גחנה הקטנה במשחקה, נפלה המימה ונמשתה בידי חבריה, בתפוס אחד מהם אותה בסוודר והצילה”…

2.4.1948
…”בריכת השחייה עודנה מלאה על גדותיה מים עכורים. בימים הבהירים כלות עיניהם של קטנים וגדולים לרחיצה בבריכה, אך כל עוד שאין אפשרות להחליף את המים אין להתרחץ. האפשרות הזאת תהייה רק עם פתיחת עונת ההשקייה…
מקווים, שלמרות הכול, אפשר יהיה בקרוב לפתוח את עונת הרחיצה בבריכת השחייה שלנו”… (כאן המקום לציין, שבאותם ימים לא הותקנה עדין מערכת לטיהור המים. אי לכך, רוקנו את הבריכה אחת לשבועיים אך ורק למטרות השקייה ולאחר מכן שיפשפו את הירוקת מהקירות המטויחים ומהרצפה. ושוב מילאו את הבריכה… וחוזר חלילה עד סוף העונה.)

9.9.1948
“בתחרות השחייה, שנערכה בבריכת שריד, השתתפו עשרות מתחרים החל מגיל 11 – 12 עד לגיל הבוגרים ביותר. שוחים ומלוויהם באו מרמת דוד ועד לקבוצת גבע… אמנם חסרים עוד תנאים וסידורים חיוניים בבריכת השחייה שלנו שתהא ראויה לשמה, אולם אנו תקווה, שגם את אלה נשיג בקרוב”… 

לא ניתן לתאר את הקמת בריכת השחייה בלי להזכיר את הרוח החיה, היזם והדוחף הבלתי נלאה להקמתה – צבי – אפנשקה – אפא – כץ.
אפא הגיע לשריד בשנת 1934 עם השלמת “מלט”. את הכינוי “אפנשקה” הלקוח מתוך אחד מספרי קארל מאי הוא אימץ לעצמו עוד ברומניה.
אפא עבד בפלחה וברפת וכבר בשנת 1941 התנדב לשרת בבריגדה היהודית עם חברים נוספים משריד.

אפא שלח לחברי שריד מכתבים רבים שנמצאים בארכיון שלנו. באחד מהם שנשלח בשנת 1945, כותב אפא לראשונה על חלומו להקים בריכה:
…”התקופה הזאת משאירה סימנים לרעה, אבל גם לטובה… והנה הרעיון שלי, שגם בקיבוץ יישאר סימן איזה שהוא כמזכרת הימים הקשים האלה. אנו החיילים כאן וגם אלה במקומות אחרים ודאי יצטרפו, רוצים שיקום בנין אשר יהיה מפעל ממש – וזה חלום ידוע – בריכת שחייה. שמעתי וקראתי שאתם מכינים בשביל הילדים הפתעה כזאת. אבל אנו רוצים בשביל הילדים והמבוגרים כאחד.

תבינו, לילד שיודע לשחות, בשבילו הבריכה הקטנה תהיה בבחינת אמבטיה לברווזים או תינוקות… ואני חוזר: קום יקום המפעל הזה… חברים, אם אתם רוצים לכבד אותנו, תתייחסו ברצינות לרצוננו זה. זקן ונער וילד וילדה, כולם יברכו שהחיינו”…

חלום נוסף שאפא הגשים עם חברים נוספים היה הקמת קבוצת כדורעף, שהביאה לשריד הרבה פרסום וכבוד.
אפא, שעבד בגד”ש עד יומו האחרון, היה מוכר לחברים כאדם הנאבק ומתווכח על עקרונותיו. הוא עשה זאת מעל דפי העלון הפנימי ובעיקר באספות הקיבוץ. 
הוא נפטר באופן פתאומי בשנת 1989, כאשר נשא באחת האספות נאום חוצב להבות על החובה להמשיך ולתמוך בעיתון מפ”ם – “על המשמר”. 

תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946
בונים את בריכת השחייה 1946
תמונה של הבריכה בשריד 1948
הבריכה בשריד 1948
תמונה של הבריכה בשריד - עומדים על המקפצה
הבריכה בשריד - עומדים על המקפצה
תמונה של בריכה בשריד
משתכשכים במים הצוננים
תמונה של הפתח ממנו מילאו את הבריכה
הפתח ממנו מילאו את הבריכה
תמונה של אפה-כץ
אפא כץ - צילום מסוף שנות ה-30

הכתבות בסידרה:

תמונה של חברי גדוד השדה

גדוד “השדה”

השלמת גדוד “השדה” הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – “עידן התמימות”, כולם

קראו עוד »
תמונה של חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941

מאם המושבות לשדות שבעמק

סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה’ | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה’ הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א’), יוצאי תנועת “וורקלויטה” שעלו

קראו עוד »
תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946

בריכת השחייה

בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו

קראו עוד »
תמונה של מנוחה בגורן שנת 1934

השלמת גדוד “הבונה”

חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו

קראו עוד »
תמונה של אוטובוס-ליריד-המזרח

שריד – 1934

לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו”ל. מן המכתב הארוך,

קראו עוד »
תמונה של שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה

קו הנפט

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות

קראו עוד »
תמונה של קבוצת "אחוה" בליטא - חורף 1920

בעקבות יומן “אחוה”

בעקבות נסיונותי להוציא את יומן “אחוה” לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,

קראו עוד »
תמונה של שריד 1928 - חברי קבוצת "אחווה" ו"ביברכה"

ביברכה

רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ’כיה

קראו עוד »
תמונה של חדר האוכל

מה שהיה הוא שיהיה…

באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר

קראו עוד »
תמונה של פתיחת-מי-מקורות-1941

הבו לנו מים, מים…..

מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את

קראו עוד »

3 תגובות

  1. רוני (03/08/2012) הגב

    תודה חמה לדני
    מעת לעת אני מספרת לחדשים ואורחים שביננו את סיפור הברכה, ועכשיו שקראתי את התעוד הנ”ל מסתבר שהסיפורים שלי היו בהחלט מדויקים. אז תודה על הרענון וכן ספור הבריכה ראוי לציון בתולדות שריד

  2. יריב (11/08/2012) הגב

    תודה לדני על המידע. אין ספק שהבריכה היתה ועדיין אחד הנכסים הקהילתים החשובים שיש לנו אם לא החשוב בהם.

  3. יוסי נץ (13/08/2012) הגב

    בימים אלה, יותר מתמיד דרושה הבריכה.
    בימים שרובינו מנותקים ומתקשרים אלה עם אלה באמצעות הפלאפון והאי מייל, גם אם מפרידים ביננו אך מטרים ספורים. בימים שאין יושבים עוד בחברותא על הדשא[ לשתיית כוס קפה. בימים שהילדים משחקים ביחד כשפני כל אחד מהם כבושות בתוך האי פון האישי שלו. בימים שהתקשורת הבינאישית מצטמצמת לפגישות חטופות בדרך אל המכונית. הבריכה נותרה כבאר מסורתית שהקהילה מתרכזת סביבה לעת ערב, לרוות את צמאונה וצמאון מקנה.

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 1/4/2019

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן