ימי קורונה / כתב: דני נימרי

תמונה של ארכיון שריד

אני יודע שלכתוב עכשיו על הקורונה, זו לא מציאה גדולה. אני בטוח שרבים וטובים ממני, עושים עכשיו בדיוק את מה שאני עושה. יושבים בבית, בוהים בטלוויזיה, “מטפסים על הקירות”, ואז מחליטים לכתוב משהו על הקורונה. על הנבלה הבלתי נסבלת הזאת שפלשה אלינו משום מקום והפכה את חיינו על פיהם, לפחות לפרק זמן מסוים.

כדי להעביר את הזמן מול מסך המחשב, אני משחק במשחק ל”הוציא מילים ממילה”, אותו שיחקתי עם אבא שלי ומאוחר הרבה יותר עם ילדיי. זהו גם הרגע להיזכר באבא שלי, שאהב מאוד ילדים והם כמובן, השיבו לו אהבה. בהזדמנות זאת גם אזכיר, שכבר השגתי בגילי המתקדם את גיל הורי עליהם השלום, ובמלוא הצניעות אומר, ששניהם היו מהאנשים הטובים ביותר שזכיתי להכיר.

נחזור למשחק: צמד המילים שממנו אני מוציא מילים הוא כמובן “ימי קורונה“. עלי לציין שעם אבא שחקתי בהחמרה: רק שמות עצם. אפשר גם שמות תואר, אבל בשום אופן לא פעלים וכמובן שאסור לחזור באותה מילה על אותה אות פעמיים.                                       

מתחילים: קו; קרן; נקר; הר; נר; נוקר; נהר; רון; נור; רוק; מרק; מור; מורן;

הפסקה: המצב שלנו עכשיו הוא מוזר ביותר. מין הסגר ביתי כפוי שאני מודה שאני מתקשה לעמוד בו. הפסקתי לחלוטין לנסוע, אבל אני ממשיך בשאר עיסוקי: יוצא להליכות, עובד בגינה ובבוסתן והולך לכלבו. שוב ושוב מתגלה הקיבוץ שלנו בכל גדולתו. מציעים לנו, המבוגרים, (אני מסתייג מהמילה זקנים, למרות שהמגפה והאזהרות בצידה, מזכירות לי כל הזמן בן כמה אני) סיוע מכל כיוון אפשרי. אני מתפלל שלא נזדקק לו, אבל מעריך ומוקיר מאוד את כל אלה שמציעים עזרה.

נמשיך להוציא מילים: רווק; קרון; קן; קור; הון; ים; מקור; קינה; רינה; נוה;

הפסקה: אני חושב שלגנץ לא נותרה שום ברירה. “החברים טובים” שלו הניחו עליו משקולות מכל כיוון אפשרי, חנקו אותו עד שלא נותר לו אלא לחבור לנתניהו. כל החיבור הזה של כחול לבן היה בעיניי מלכתחילה, די מלאכותי. זה ממש חבל, אבל בכל מקרה אני שמח שלא הצבעתי לגנץ. לצערי, וכמו שכולנו כבר מכירים את נתניהו, הוא יסובב את גנץ על הזרת שלו ויראה לו מאיפה משתין הדג”.

נמשיך להוציא מילים: מין; קמין; יין; ירוק; יניקה; ניר; נייר; קיר; ריק; מנה; מניה;

הפסקה: הבת שלנו היקרה, גרה עם בעלה ושני ילדיהם בקומה שנייה בגבעתיים. הם מסתדרים, אבל ברור שפחות נוח להם המצב ולעוד מיליונים כמוהם. תחשבו רגע כמה החיים שלנו כאן נעימים וקלים עכשיו לעומת כל אלה שגרים בעיר. אנחנו יכולים לצאת לדשא, להסתובב קצת (בלי להתנשק ולהתקרב יותר מדי אחד לשני), לצאת להליכה ולעבוד בגינה ולנשום אוויר צח.

נחזור למשחק: קרם; מקרוני; קמרון; קריון; נמר; רומן; מינוי; נוי; מנורה; נימה; הרמון;

הפסקה: אני הולך לעיתים קרובות לארכיון שלנו. אני מודה ומתוודה – אני אוהב בכל ליבי את מייסדי  הקיבוץ וגם את אלה שבאו בעקבותיהם. קשה היום לקרוא ולהאמין איזה חיים היו להם ואיזה קשיים הם שרדו. באיזו מסירות והקרבה הם עבדו על מנת להגשים את חלומם. ולא רק זה: חברים התגייסו בלי שום חשבון לבריגדה היהודית ולצבא הבריטי, להגנה ולפלמ”ח. חלקם, הורים לילדים קטנים, הגיעו הביתה לחופשה רק אחת לחצי שנה!

האמת היא שרבים לא החזיקו מעמד ועזבו את הקיבוץ. ככה זה. החיים אז היו קשים עד בלתי אפשריים מכל בחינה שהיא.

מתחיל להיות קשה: מקווה; מרינה; נקמה; נורמה; המון; רימון; קרום; הומור; נמיה;

זהו. סיימתי. שבו גם אתם, תכתבו משהו, תשחקו עם עצמכם או עם הילדים(תנו להם לנצח, כמו שאבא שלי נתן לי ואני נתתי לילדיי), והעיקר – תחשבו חיובי!

3 תגובות

  1. מרסל הגב

    נפלא כמו דגני יודע לכתוב וכמה מילים יישר כוח דני נהניתי מכל מילה חג שמח. תחשוב על משפחות עם 9ילדים בסוף כולם מסתדרים כך או אחרת וכל המרכבה הרי זה משובח

  2. רוני הגב

    נהניתי מהסיפור ורעיון טוב לשחק עם הנכדים באתרים השונים.
    ברמת הסגר אם אני רוצה לראות בו משהו חינוכי מעבר לכל המדובר והמתואר. אולי העם שלנו ירגיש מה חשים תושבי הגדה שעל כל צעד ושעל סוגרים אותם. אולי תבוא הבנה שכמו שאותנו כבש “המלך הגדול” זה שכבר מוכתר בכתר הקורונה שמקווה שהזיכרון האישי והקולקטיבי לא ייסלח לו על הרבה דברים אך ובוודאי לא את ההערכות הגרועה לקראת…ואז אולי היחס לכיבוש ולסיפוח ישתנה .
    המון תודה מחכה לסיפור הבא

  3. שולי הגב

    נהדר!!!
    בריאות טובה
    ולימים טובים יותר.

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 24/5/2020

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן