זוכרים את ארון הקבורה המרהיב שנחשף בחפירת רשות העתיקות בתל שדוד שבעמק יזרעאל? לא מזמן, סיפרנו לכם על קמע החרפושית העשוי זהב, אשר שובץ בטבעת ונענד על אחת מאצבעות ידו של המכובד שנקבר בארון. אלא שמאז, עדכן אותנו חוקר רשות העתיקות, ד"ר רון בארי, בפרט מעניין נוסף שהתגלה במהלך הבדיקות המדעיות: מסתבר, כי לצד כלי החרס והתכשיטים שנחשפו בארון, נתקלו החוקרים שלנו גם בעדות "זהובה" ומעניינת במיוחד- דבש, או – שעוות דבורים! בארון דמוי האדם, המתוארך למאה ה-13 לפנה"ס, נקבר גבר בגיל העמידה. הוא קושט בתכשיטים ובכלי ברונזה, שנועדו להדגיש את מעמדו החברתי הגבוה. בסמוך לראשו נמצא עגיל כסף שנענד על האוזן, או כנזם באף. על בית החזה שלו, הונחה קערת ברונזה הפוכה, שנועדה, אולי, לשמש כספל לשתייה בעולם הבא, ובצמוד לזרוע שלו הונח פגיון מברונזה. הנקבר, התכשיטים וכלי הברונזה, נעטפו בתכריך פשתן לפני שהוכנסו לארון, כשידיו של המת ישרות וצמודות לגוף. בדיקה של המשקעים האורגניים שנאספו מתוך הקבר בידי ד"ר דבורי נמדר הפתיעה את החוקרים: בחלקו התחתון של הארון נמצאו שרידים של שעוות דבורים שחוממה. ניתן לשער, שהנקבר צופה בשעווה זו. "שעוות דבורים הייתה אחד מחומרי החניטה השכיחים במצרים, ונעשה בה שימוש לציפוי גופת המת", אומר ד"ר רון בארי, שניהל את החפירה יחד עם ד"ר אדוין ואן דן-ברינק ודן קירזנר. "אלא שבארץ לא נמצאו עד כה עדויות רבות לנוהג זה. היכולות הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לנו לאסוף עוד ועוד נתונים שבעבר נעלמו מעיננו. לשעווה תכונות של שימור ואטימה. במקרה שלנו, נראה שהכנענים בתל שדוד, הושפעו ממנהגי קבורה במצרים, ועל כן ניסו לחנוט את הגופה בשעווה – כנראה ללא הצלחה. "בתמונה, ניתן לראות את ארון הקבורה בעל המכסה האנתרופואידי מתל שדוד, עליו מונחת קערה קטנה שבה אותרו משקעים של דבש או שעוות דבורים, ולידה עצמות בקר. מאז, הארון עבר רפאות במעבדות רשות העתיקות. הוא הוצג במוזיאון ישראל ובימים אלה, מוצג במוזיאון התנ"ך בוושינגטון.
שתפו! צילום: דן קירזנר, רשות העתיקות