ממש עם הופעת החלק השני של הביוגרפיה של מאיר יערי (מאת גיסתי – פרופסור אביבה חלמיש),
מצאנו בארכיון שלנו, בתיק של קבוצת "ביברכה", מכתבים רבים אותם כתב חבר הקבוצה, משה ציפור.
כמה מהם נשלחו למאיר יערי ולחבריו שישבו באותה עת באזור זכרון יעקב.
לצערנו, מרבית המכתבים כתובים בשפה הגרמנית ועדיין לא נמצא מי שיודע
היטב את השפה ויוכל לתרגם אותם.
להלן מספר מכתבים אותם כתב ציפור בעברית נפלאה ונרגזת של הימים ההם.
הם מתארים את הקשיים של קבוצת "ביברכה" בראשית דרכה לקראת התיישבות
של קבע בארץ ומובאים כלשונם, אך בקיצורים מתבקשים.
בסוגריים מרובעים הוספתי הערות והבהרות שלי, כמיטב ידיעתי.
המכתבים והצילומים באדיבות ארכיון שריד
חיפה – 27.6.1926
לידי קבוצת השומר הצעיר וקבוצת יערי
עפולה – זכרון יעקוב
חברים!
מרי נפש ונרגזים באופן יוצא מן הכלל אנו פונים היום אליכם.
במקרה נודע לחבר ציפור מהחבר ב. לינקובסקי על דבר החלטתכם להסתלק על ההתיישבות בשכנֶה ועל תזכירכם שהגשתם למרכז החקלאי. ההחלטה הזאת והמעשה הזה הם בעינינו חטא שלא יכופר… הקבוצה מציינת את מעשיכם האלה כבּגידה פשוטה במלוא מובן המילה. אי אפשר להבין למה לא הודעתם לנו מקודם על כוונתכם הזאת ולא שאלתם ולא חיכיתם להסכמתנו. אנו עומדים כרגע בפני fait accompli [עובדה מוגמרת] ונצטרך להוציא את כל המסקנות שאפשר ונחוץ להוציאן רק מיחסכם אלינו… לא התחשבתם לגמרי באינטרסים שלנו בהתיישבות וגרמתם לנו נזק ישר אצל המרכז החקלאי…
זה כבר שנה וחצי אנו מטפלים באופן משותף בעניין התיישבותנו המשותפת בשכנֶה… באיזו רשות ובאיזה צדק החלטתם לוותר על הרעיון הזה והגשמתו בלי לשאול את קבוצת ביברכה?
[יתכן שהרקע להחלטה זו הוא אי רצונם של חברי קבוצת "ביברכה" להצטרף לשומר הצעיר. השם שכנֶה אינו מובן ואינו מוכר. הועלתה סברה שהכוונה לאזור הסחנה, שלא היה מיושב באותה עת, אך לא רחוק ממנו הוקם כבר בשנת 1922 על ידי עולים מצ'כוסלובקיה וגרמניה – קיבוץ חפציבה.]
…האינטרסים האגואיסטיים שלכם הם הרבה יותר חשובים בשבילכם מאשר האחריות בעד רעיון נשגב ומעשה כביר שזה היה מפעלנו ההתיישבותי המשותף. בזה נקבר גם רעיונו היחיד ותוכנו האמיתי של ברית הנוער…
[כנראה שהכוונה בביטוי ברית הנוער, לתנועת הנוער היהודי – "בלאו וייס – תכלת לבן" אליה השתייכו גם חברי "ביברכה", שכשלה באותן שנים בניסיונה היחיד להקים קיבוץ ולאחר מכן הפסיקה את פעילותה.]
"מאיר יקר!
על מכתבך האחרון לא יכולתי לענות מפני האסון שקרה לי וששמעת עליו בוודאי. אחרי שובי מבית הסוהר אני ממהר לכתוב לך…
[אסתי ציפור – צוק אינה יודעת מדוע אבא שלה נכלא בבית סוהר. הוא מעולם לא דיבר על זה. כנראה שפרשה זו תישאר עלומה.]
…ועליכם מוטלת האחריות המלאה בכשלון המפעל הזה שהוא לא היה רק חשוב בשבילנו 3 הקיבוצים, כי אם בשביל תנועת הנוער העברית כולה… האם לא חשבתם וידעתם שצעדכם זה מכריע גם על גורלה של קבוצה שלמה, של 60 איש?
[3 הקיבוצים – קבוצת השומר הצעיר (קיבוץ ב') – לימים משמר העמק, קבוצת יערי – לימים קיבוץ מרחביה, וקבוצת ביברכה – לימים בקיבוץ שריד.]
החבר בוריה לינקובסקי [בוריה – ברוך לינקובסקי, מראשוני קיבוץ משמר העמק – על שמו מרפאת לין בחיפה.] טעה כנראה טעות עיקרית אחת. התיישבותנו אינה קשורה למפרע ובתור תנאי קודם לאיזו שהיא הלוואה שעלינו לסדר בחוץ לארץ. המרכז החקלאי אישר אותנו להתיישבות באותה הצורה כמו קיבוץ ב' וקיבוץ יערי. אנו עומדים איתכם בתור אחד ובזכות שווה… ברגע שאתם מגישים תזכיר רק בשמכם ולא גם בשמנו, עשיתם דבר שלא היה לכם שום זכות ושום רשות לעשותו.
חיפה – 27.6.1926
לידי מזכירות ברית הנוער
כאן.
ח.י.
לצערי הגדול עלי להתפטר מהוועד הפועל. אין אני רואה שום אפשרות להמשיך את עבודתי אחרי שהחברים לינקובסקי ויערי התכחשו לרעיונו של הברית ותפקידו בארץ… ברגע הדרוש אני ארשה לעצמי לעמוד על הסיבות שגרמו להתפטרותי גם בפומבי, בכדי שהציבור שבחר בי ידע את האמת.
בברכת חברים
צפור.
חיפה – 6.7.1926
לח' מאיר יערי זכרון יעקוב
מאיר יקר!
על מכתבך האחרון לא יכולתי לענות מפני האסון שקרה לי וששמעת עליו בוודאי. אחרי שובי מבית הסוהר אני ממהר לכתוב לך…
[אסתי ציפור – צוק אינה יודעת מדוע אבא שלה נכלא בבית סוהר. הוא מעולם לא דיבר על זה. כנראה שפרשה זו תישאר עלומה.]
…אני שמח שאתה מודה בשגיאה שעשיתם, אם כי אף פעם לא חשבתי שעשית אתה את זאת בכוונה רעה… אני מציע בכל אופן לעשות את השיחה שלנו, שהיא אינה סובלת דיחוי.
אני חושב שתסכים
שלום
צפור
חיפה – 6.7.1926
לח' שפירא שלום!
את מכתבך מיום 30.6 קראתי רק אחרי שובי מבית הסוהר בעכו.
עלי להודיעך שפניתי תכף ומיד לקיבוץ ב' ולקיבוץ זכרון יעקוב. גם אני חושב שההתייעצות שאתה מציע היא חשובה והכרחית, וזה בהקדם האפשרי, בכדי שנוכל לעשות איזה שהן פעולות לפני המועצה החקלאית, שהן תכנינה את הקרקע בשביל המלחמה הגדולה שהיא מכריעה בגורלנו בהתיישבות…
תודיע לי תיכף על זמן בואך הנה.
שלום,
צפור
חיפה ת.ד. 541
מחננו הוא בהמשך רחוב אלנבי אחרי הבית האחרון של המושבה הגרמנית.
[בסופו של דבר הצטרפו חברי "ביברכה" לקבוצת "אחוה" בשנת 1927 והתיישבו בשריד.
חברי קיבוץ ב' עלו על הקרקע בשנת 1929 וייסדו את משמר העמק.
חברי קבוצת יערי עלו על הקרקע בשנת 1929 וייסדו את קיבוץ מרחביה.]
לכתבות נוספות בסדרה לחצו כאן
2 תגובות
עוד חומר בקטלוג הארכיונים הקיבוציים. יש עוד חומרים – אולי רלוונטיים בארכיונים המרכזיים – ביד יערי וביד טבנקין. חפשו גם "משה ציפור" וגם "משה צפור":
http://www.kibbutzarchives.org.il
תגובה לעינת – עינת שלום. אולי תספרי לנו איך הגעת לאתר של שריד. בכל מקרה,
תודה על תגובתך. גם בארכיון שלנו יש עוד הרבה מאוד חומרים הנוגעים למשה ציפור. אולי נפרסם אותם במשך הזמן.